שלום. באורות התורה ראיתי שהרב קוק מגדיר את התורה שבעל פה כתורה המותאמת לרוח האומה הישראלית. כך בפרק א’: על התורה שבכתב הוא כותב "...לא רוח האומה חוללה אור גדול זה", ועל תורה שבעל פה כותב: "אנו חשים שרוח האומה הקשורה כשלהבת בגחלת באור תורת אמת, היא גרמה באופייה המיוחד שתורה שבעל פה נוצרה בצורתה המיוחדה. ודאי כלולה היא תורת האדם (!) הזאת בתורת ה’ ". ובהמשך הפרק: "תורה שבעל פה מונחת בעצם אופייה של האומה". וכן בסוף פרק ג’, באופן אולי שונה במקצת: "בשעה שרוח הקודש הנובע מכנסת ישראל שורה על האדם- רואה הוא בעיניו איך שכל התורה שבעל פה כולה לכל פרטיה היא הסתעפות שורש רוחה הקדוש של האומה". אודה אם תוכלו להסביר לי מה כוונת הרב. עד כמה שידוע לי (מדברי התלמוד ומדברי ראשונים ואחרונים), התורה שבעל פה היא למעשה רק ביאור של התורה שבכתב. אמת, חכמינו הגדירו אותן כשתי תורות נפרדות (שבת לא.) אבל נדמה שאין הכוונה אלא לומר שמלכתחילה באה עם התורה הכתובה גם מסורת נספחת של דברי הסבר מעשיים שיש לשנן בעל פה, ולא רק לשון הכתוב והבנתה הפשטנית. בפועל, כל חכם מישראל שלמד תורה ולימדה לתלמידים בסך הכל העביר את המסורת כפי שקיבלה הוא מרבותיו, או שהשתמש במידות דרישה מוגדרות מראש (!) על מנת להוציא מידע נוסף מתוך הטקסט. חכמי ישראל לא יצרו את ההלכה לפי נוחיות העם וכיוצא בזה, כפי שניתן להבין (בטעות) מדברי הרב. במה, אם כן, שייכת התורה שבעל פה לרוח האומה יותר מאשר הטקסט הכתוב? מה היא בדיוק התורה שבעל פה שמוזכרת כאן? הרי למידות הדרישה אין כל קיום בפני עצמן, כאשר אין להן פסוקים שאותם הן צריכות לבאר!

שלום רב חלקים רבים יש לתורה שבעל פה. אתה נוקט בדרך אחת להבנת ענין הדרשות בתורה. דרך זו היא דרך המלך. אולם גם לפי דרך זו יש הרי חלקים בתורה שאינם תלויים בדרשה. כל התקנות והגזירות של חכמים לא נדרשו מהתורה. יש צו כללי לעשות משמרת לתורה . יש כוח כללי לתקן תקנות. יש כוח לאומה להנהיג מנהגים. אולם הפירוט של כל החלקים האלו הם דבר שמתפתח לפי צורכי האומה ולפי ההתפתחות שבכל דור ודור חלק זה ודאי נוגע וקשור לרוח שמרחפת על האומה. אולם לא רק זאת. גם בנוגע לדרישת התורה וללמוד התורה שבכתב אנו מאמינים שהתורה לא רק ניתנה בעבר בסיני. אנו מברכים "נותן התורה" הקב"ה ממשיך להאיר עינהם של חכמים ובכל דור הם מוצאים דברים חדשים גם בתורה הכתובה והמסורה. יש סיעתא דשמיא ורוח קודש ששורה על כללות האומה שהיא הנותנת לנו את הכוח לדעת כיצד להמשיך ולדרוש את התורה המסורה. לא מודבר על סתירה ח"ו למשהו ממה שנאמר בתורה המסורה. אולם מדובר על גילויים חדשים על דיוקים ויכולת לפרט את הכללים הכתובים בתורהץ. מדובר על היכולת להבין יותר את האור הפנימי הנמצא בתורה. גם זה קשור לרוח האומה. כל טוב