ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גידול כלב מבחינה הלכתית | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ב אדר תשע"ח

גידול כלב מבחינה הלכתית


הרב יצחק בן יוסף

שאלה:
לרב שלום,
האם מותר לגדל כלב, ומה המשמעויות ההלכתיות בכך?

תשובה:

הקדמה
ההתייחסות לבעלי חיים בכלל ולגידול כלב עבר שינויים מהותיים, צורכי הגידול השתנו, השוני יצר את היחס לגידול כלב בכלל ולהלכות השונות המושפעות מכך.
א. בתנ"ך הדימוי לכלב מוזכר כדימוי לדבר שלילי, דוד המלך בברחו מפני אבשלום בנו מקללו שמעי בן גרא, ובתגובה לכך אומר אבישי:
" וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֶל הַמֶּלֶךְ לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶעְבְּרָה נָּא וְאָסִירָה אֶת רֹאשׁוֹ"( שמואל ב – טז,ט).
ב. ועוד דוד בהיותו נער הנלחם בגוליית הפלישתי, אמר גוליית:
"וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹקיו"
ג. וכן מוזכר: "לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית ה' אֱלֹוקיךָ לְכָל נֶדֶר כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹוקיךָ גַּם שְׁנֵיהֶם" (דברים כג ,יט )
ד. מאידך אנו מוצאים ביציאת מצריים "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ"
ועל מעשיהם קיבלו שכר "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ"
ואומר רש"י במקום ללמדך שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריאה ואף לכלב שלא חרץ לשונו מקבל שכרו מה'.
ה. נאמר על הכלב שבח שהכלב מכיר את קונו הכוונה לבעליו (הוריות יג,א) והסביר המהר"ל "הכלב מכיר את קונו, כי הכלב בעל נפש, ויש בו הכרה לבעליו, ונקרא בשביל זה כלב – שהוא כולו לב"
ו. לכן התירו לגדל כלבים כאשר יש מטרה, לגדל כלבים לצורכי אבטחה במקומות ספָר, או לצורכי נחיית עוור, או לצורך טיפולי, וכדומה.
ז. אסור לגדל כלב המהווה סכנה לבעליו או לציבור, ובנוסף מובא בגמרא: "תנו רבנן: לא יגדל אדם את הכלב - אלא אם כן קשור בשלשלת" החשש שמא אישה בהריון תיבהל ויגרום לה חלילה להפלה.
ח. מובא בגמרא במסכת בבא קמא (טו,ב) רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? תלמוד לומר "לא תשים דמים בביתך". ועוד ראו בגידול כלב שאדם מונע חסד שיפחדו להיכנס לביתו ולבקש ממנו סיוע
ט. גידול כלב לצרכי שעשוע
בגמרא מובא שמותר לגדל כלבים קטנטנים, וכך כתב בהגהות מיימוניות: אבל כלב שאינו רע מותר לגדל, אך יש ששללו זאת לחלוטין שאין צורך, כתב היעב"ץ – אסור לגדל שהוא מושב לצים ומעשה ערלים. ובדרכו כתב בשו"ת שבט הלוי כשאין צורך מעשה ריקים ושפלי בני אדם.
י. לסיכום: שיש צורך כל שהוא, צורך טיפולי או אף למנוע בדידות אצל אנשים החיים לבד, ההכרח לא יגונה במגבלות שלא יבהיל או שלא יינזקו השכנים מההיגיינה הסביבתית.
יא. האם בעלי חיים הם מוקצה בשבת?
פסק השולחן ערוך: אסור לטלטל בהמה, חיה ועוף.(שח, לט) שהם מוקצה. עקב השינוי בראיית בעלי חיים כחיות לצורכי שעשוע כתבו הפוסקים שאינם מוקצה ומותר לטלטל כלב שעשועים עקב כך, או צנצנת עם דגים בתוכם. (אג"מ ה,כב. שולחן שלמה עט,ד).
יב. האם מותר להיכנס עם כלב נחייה לבית הכנסת
בשאלה זו דנו פוסקי הדור הקודם וכתב בשו"ת אגרות משה (א, מה) שמוכח מהגמרא בירושלמי שמותר להיכנס עם בעל חי לבית הכנסת ולכן התיר להיכנס עם כלב נחייה. לעומתו כתב בשו"ת חלקת יעקב שההיתר מהגמרא בירושלמי אינה כל כך מוחלטת, מפני שמדובר שם בבית מדרש ולא בבית הכנסת. ובנוסף לכך נראה שמדובר להכניס את החָמָר המנהיג את החמור ולא את החמור לבית המדרש.
ולכן פסק לאסור להכניס כלב נחייה לבית הכנסת , אלא לקושרו בחוץ.
וכן פסק ילקוט יוסף לאסור.
יג. כניסה עם כלב נחיה לעוור לרחבת הכותל לצורכי תפילה בשו"ת שערי ציון אסר בכך והתיר להיכנס לרחבה העליונה עם כלב נחייה, ואילו הרב אביגדור נבנצל שליט"א רבה של העיר העתיקה התיר להיכנס עם הכלב לכותל כמי שאי אפשר לו להתפלל אם לא אכל, כך מי שאין לו אפשרות להתפלל ללא כלב הנחייה.
יד. האם מותר לצאת עם כלב נחייה מחוץ לעירוב?
ילקוט יוסף (נט) התיר לצאת עם הכלב אבל עם מקל אסור.
והסביר הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל בכלב אין איסור יציאה מחוץ לעירוב שהרי הכלב מוביל את העיוור, ולא העיוור מוביל את הכלב .







ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il