בהמשך לשיעור שנתן הרב "פסיכולוגיה וכיבוד הורים" רציתי להעיר: לפי דין תורה אב שבעל את בתו דינו מיתה. וברור שלאחר מיתה אין אפשרות לקיים מצוות כיבוד הורים, אם כן המצב היום כבר יותר טוב. כ"כ הגישה הפסיכולוגית המוצגת בכתבה היא אליבא דבית מדרשו של פרויד, ויש בפסיכולוגיה אסכולות נוספות שיכולות בהחלט להתאים לאדם שומר מצוות...

אכן חייב מיתה, אבל מצווה על הבת לדון אותו לכף זכות, שאף שעשה חטא נורא, אולי היה חולה. גם אחר מיתה יש כיבוד הורים, בזיכרון וביורצייט וכדומה. כמובן שאפשר להשתמש בפסיכולוגיה, ואפילו הפרוידנית באופן חיובי. בשום אופן לא להדחיק. בכל זאת לטפל. מתי ללכת למשטרה?