שלום רב! האם מותר לחמם חלב בכלי (קנקן או ספל) על גבי המיחם בשבת? (אנחנו אוהבים לשתות קפה חם מאד).

שלום וברכה באופן עקרוני אסור להניח חלב על גבי מיחם בשבת כדי שיתחמם. בכל זאת, יש שלוש דרכים לחמם חלב באופן מותר בשבת: א. ניתן להניח אותו במקום שיכול להתחמם רק מעט, ואין אפשרות בכלל שיגיע לחום של יד סולדת בו. לדעת הרב עובדיה מכיוון שחלב עובר פסטור אפשר להניח את החלב כדי שיתחמם קצת אפילו במקום שיכול להגיע לחום של יד סולדת, בתנאי שמקפיד להזיז אותו לפני שמגיע לחום הזה, כדבריו כתב גם בפניני הלכה. הרוצים להקל יש על מי לסמוך, ובמקום הצורך ניתן להקל בזה לכל הדעות. ב. אם מרתיחים את החלב מערב שבת והחלב לא התקרר מאז, מותר לשים אותו על המיחם. לאשכנזים מספיק שהחלב נשאר אפילו קצת חם, ולספרדים רק אם החלב נשאר חם כל הזמן בשיעור של יד סולדת בו (הערה טכנית - חלב שנשאר על חום נמוך זמן רב עלול להחמיץ מהר). ג. אפשר להניח את הכלי עם החלב בתוך קערה עם מים רותחים, ולמרות שהוא יתחמם מאוד מותר מכיוון שהחלב מפוסטר. האחרונים נחלקו האם מותר שהמים הרותחים יכסו את הכלי עם החלב לגמרי. הרחבה: א. המשנה בשבת (קמה, ב) אומרת שדבר שכבר התבשל לפני שבת מותר לבשל בשבת. מוסכם שבדבר יבש אין בישול אחר בישול, אך בדבר לח נחלקו הראשונים: לדעת הרמב"ם, רשב"א ור"ן גם בדבר לח אין בישול אחר בישול. רש"י, סמ"ק, רבנו ירוחם, רבנו יונה והטור חולקים וסוברים שבדבר לח יש בישול אחר בישול. שו"ע פסק כדעת רש"י וסיעתו (בסימן שיח, ד), ולכן גם אם החלב כבר התבשל בעבר אסור לבשל אותו שוב בשבת. יש להעיר שחלק מהתימנים פוסקים כדעת הרמב"ם שאין בישול אחר בישול גם בלח, אך רוב הקהילות לא פסקו כדעת הרמב"ם בזה ומי שלא נוהג כך לא יכול להתיר. בנוסף, אפשר שגם הפוסקים כדעת הרמב"ם יחמירו בחלב מפוסטר ורק כשהחלב עבר בישול גמור יתירו וכפי שיוזכר מיד. ב. חלב, כמו יין, עובר תהליך של פסטור. במהלך תהליך הפסטור מרתיחים את החלב לחום של 73 מעלות כדי להשמיד חיידקים שיכולים להזיק. בנוגע לדין יין נסך האחרונים נחלקו האם פסטור נחשב בישול או שרק בחום של 100 מעלות היין נחשב מבושל ואין בו איסור יין נסך - האגרות משה (יו"ד ג, לא) ומנחת יצחק (ז, ס"א) הקלו, ואילו המנחת שלמה (א, כה) ואור לציון (ב, כ) החמירו. בנוגע לדין בישול בשבת, אחרונים רבים כתבו שאחרי הפסטור חלב נחשב מבושל (יביע אומר חלק ז או"ח סימן מ וכך הוא כתב גם בחזון עובדיה חלק ד, הלכות בישול סע' ו. ציץ אליעזר חי"ד סי' לב. מנחת יצחק ה סי' קכז. אז נדברו ח"ה סי' נב. לעניין נתינת חלב בכלי שני רותח גם הגרש"ז ושש"כ [א, סא] התירו). עם זאת, יכול להיות שרק בדיני דרבנן הפוסקים הקלו להחשיב פסטור כבישול ובדאורייתא לא. לכן גם לפוסקים כמו הרמב"ם שאין בישול אחר בישול בלח, צריך למצוא היתר מפורש לסמוך על פסטור כבישול גם לעניין הזה. ג. בנוגע להנחת דבר שיש בו איסור בישול במקום שיכול לרתוח, מתוך כוונה להוריד אותו לפני שיתבשל (כלומר, לפני שיגיע לחום של יד סולדת) - נחלקו הראשונים: רש"י ורמב"ם סוברים שמותר להניח שם אם מקפיד להזיז לפני שירתח, ואילו תוס', רא"ש ורשב"א אוסרים להניח במקום כזה. במחלוקת הזאת שו"ע פסק כדעת תוס' (סימן שיח, יד). לכן אם רוצים להפשיר דבר שיש בו איסור בישול, ניתן להניח אותו רק במקום שאפילו אחרי זמן רב לא יגיע לחום של יד סולדת בו. ד. במקרה שהחלב כבר התבשל (לשיטות שפסטור מוגדר בישול וכן במקרה שבישלו את החלב) האחרונים נחלקו האם אחרי שהחלב התקרר ניתן להניח אותו במקום שיכול להתחמם מעל לחום של 45 מעלות כשמקפיד להזיז את החלב לפני שיגיע לחום יד סולדת. הרב עובדיה הקל בזה (לוית חן שיח, נא), וכדעתו כתב בפניני הלכה (פרק י, הערה 3). סברתם שיש כאן ספק ספיקא להקל: א. סברת רש"י ורמב"ם שמותר להניח כל מאכל במקום כזה אם מקפיד להזיז, ב. דעות הסוברים שאין בישול אחר בישול בנוזלים. מאידך, בשמירת שבת כהלכתה (א, יד), מנוחת אהבה (ח"ב, י, ה) וארחות שבת (א, יח) החמירו בכך ורק במקום הצורך הקלו. ה. במידה וחיממו את החלב מערב שבת והחלב עדיין חם - מוסכם שאין בו איסור בישול ומותר להניח אותו במקום שהוא יתחמם עוד. שו"ע ורמ"א נחלקו עד מתי נחשב עדיין חם: לדעת השו"ע (שיח, ד) רק כשנוזל עדיין חם בשיעור של יד סולדת אין בו איסור בישול, ואילו לדעת רמ"א (שם טו) כל שלא הצטנן לגמרי אלא עדיין קצת חם בעקבות הבישול הראשון, אין בו איסור בישול. יש להעיר שגם לדעת רמ"א אין בנוזל משום בישול דווקא אם עדיין קצת חם מחמת הבישול, אך אם הצטנן לגמרי ואחר כך חזר והתחמם - יש בו איסור בישול (שש"כ א, ח). ו. בסימן רנח נחלקו האחרונים האם מותר להטמין בקבוק עם נוזל בכלי שני. לדעת ט"ז, חיי אדם, ערוך השולחן ומשנה ברורה הדבר אסור משום הטמנה, ואילו לדעת האליה רבה, שו"ע הרב וחזון איש מותר מכיוון שאין הטמנה במשקים או מכיוון שאין הטמנה בכלי שני. על פי דעת המשנ"ב וסיעתו במחלוקת הזאת השמירת שבת כהלכתה (א, נ) החמיר ואסר להטמין בקבוק חלב בתוך כלי שני, אך המנוחת אהבה (ג, כה) וילקוט יוסף (רנז, ו) התירו. לכל הדעות אם לא מכסה את בקבוק החלב לגמרי מותר. כתבנו שאפילו אם החלב יתחמם מאוד מותר מכיוון שהחלב מפוסטר, כמו שהזכרנו בסעיף ב שאפילו הגרש"ז והשש"כ החשיבו חלב מפוסטר כמבושל לעניין חימום שלו בכלי שני. ז. האחרונים נחלקו מהו בדיוק שיעור יד סולדת: האגרות משה (או"ח, ח"ד, ג) כתב ששיעור יד סולדת נע בין 43-71 מעלות, האור לציון (ח"ב, ל, יב) כתב שהחום נע בין 40-80 מעלות, ושש"כ (א, א) כתב שחום יד סולדת הוא לכל הפחות 45 מעלות. יש אחרונים הסוברים שהגדרת חום יד סולדת היא האם רוב האנשים יכולים לשתות או לאכול משקה ומאכל כזה בבת אחת (בא"ח, מהרש"ם ויביע אומר). למעשה בפניני הלכה סיכם (פרק י, ד) להחמיר ולהתייחס לחום שבין 45-71 מעלות כחום של יד סולדת, ובשעת הצורך למדוד לפי היכולת לאכול ולשתות בבת אחת. (במקרה שלנו, רק אם החלב חומם מראש לחום של 72 מעלות ומעלה הוא נחשב מבושל וכן רק כשהוא מכל לחום כזה מותר לספרדים להניח אותו על המיחם, ומצד שני כשהחלב קר אפשר לשים אותו במקום שיגיע עד חום של 44 מעלות). הרב אריה מינקוב