שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הדלקת נרות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום הרב אני מדליק נרות חנוכה בחלון, בחנוכייה שיש לה גב. האם מותר להדליק את הנרות כשהחנוכייה כלפי הבית, ואז לסובב אותה כדי שתהיה כלפי חוץ? ראיתי את פסיקת השו"ע בסימן תרעה, א שאסור לטלטל את הנרות אחרי ההדלקה כי אינו נראה כמדליק לשם מצווה אלא בשביל להשתמש בהם - האם גם כשרק מסובב את הנרות יש איסור? תודה וחנוכה שמח
תשובה
לשואל, שלום וברכה! לענ"ד אין לעשות כך, וצריך למצוא את הדרך להדליק כאשר העוברים ברשות הרבים יכולים לראות את הנרות מיד ברגע הדלקתם ובמשך חצי שעה. לכן, גם אם הגב נמוך כך שניתן לראות את הלהבות מעליו, אם תוך חצי שעה הלהבות יוסתרו על ידי הגב אין לעשות כך. ואם בכל זמן זה הלהבות ייראו משני הכיוונים, מותר לסובב את החנוכיה. הרחבה: על פי ההלכה ש"הדלקה עושה מצווה" חובה להדליק את הנר במקום ובאופן שבו מקיימים את מצוותו, ולא ניתן להדליק אותו בתנאים שבהם לא יוצאים ידי חובה ורק אחר כך לבצע פעולה שתכשיר אותו (כמבואר בסי' תרעה ס"א שציינת). ממילא, מאחר שבימינו ב"ה ניתן להדליק כלפי רשות הרבים וחובה לעשות זאת במידת האפשר, ההדלקה כאשר גב החנוכיה מסתיר לגמרי את הנרות לבני רשות הרבים איננה קיום ראוי של המצווה. אולם כאשר בשתי הצורות של ההנחה הלהבות נראות לבני רשות הרבים במשך חצי שעה לפחות, מסתבר שהדבר מותר. אמנם כתב המשנה ברורה (סי' תרעה סק"ו) שלכתחילה יש להיזהר שלא לטלטל את הנרות עד השלמת הזמן של חצי שעה, אפילו כאשר הם באותו מקום, אך זה מחשש שיאמרו שהוא משתמש בהם לצרכו (דרך החיים סי' קפ ס"ד), וכאשר ניכר שהרואה מסובב את החנוכיה רק כדי לשפר את היראותה, ואדרבה, משנה את כיוונה כך שמהצד שלו הנרות ייראו פחות זמן, אין בזה חשש. אציין לשתי סברות מקילות שראיתי בעניין קרוב, ולענ"ד אין בהן כדי להתיר במקרה זה: א. בשו"ת דברי בניהו (חכ"א סי' נז) דן בשאלה דומה: מי ששכח והדליק את הנרות כאשר התריס סגור, ואחר כך פתח אותו, והכריע שיצא ידי חובתו, משני טעמים: האחד, שגם כיום יש אומרים שיש קיום של המצווה בהדלקה לבני ביתו ללא פרסום הנס לרשות הרבים. השני, שפתיחת התריס היא רק "הסרת המונע". אינני מבין סברה זו: וכי מי שידליק נר שמכוסה לגמרי ואיש אינו רואהו ואחר כך יגביה את המכסה יצא ידי חובתו? והגע בעצמך: הרי בגמרא נאמר שמי שהדליק בבית ואחר כך הוציא לרשות הרבים לא יצא, כי הדלקה עושה מצווה. ומה הדין אילו במקום להזיז את הנר היה שובר את הקיר המסתיר את הנר מבני רשות הרבים? האם היה יוצא ידי חובתו? לענ"ד אין זה מסתבר לחלק בין הזזת הנר לבין שבירת הקיר. אפשר אמנם לומר שהזזת הנר מעידה שהוא לא הודלק במקום ראוי ואילו שבירת הקיר מבררת שהנר הונח במקום ראוי וכעת רק הוסר המונע, אולם לאמיתו של דבר הבחירה להזיז את הנר ולא לשבור את הקיר היא רק מטעמי נוחות של האדם, שאינו רוצה לשבור את קיר ביתו, ואין סיבה לומר שאילו יבחר משום מה לשבור את קירו יברר בכך שהמקום היה טוב. מכל מקום, נראה שגם הוא הכשיר זאת רק בדיעבד, ויתכן גם שהפיכת החנוכיה, שהיא מעשה בגוף הנרות, לא תיחשב לדידו כ"הסרת המונע", אע"פ שהמטרה היא רק סילוק הסתרת הגב של החנוכיה. ב. הט"ז (שם סק"ג) התיר להדליק את החנוכיה כשהיא אחוזה בידו "קצת זמן" ואז מניחה. ברם, נראה שמדובר דווקא כאשר היא במקום מתאים, והחסרון היחיד בה הוא החזקתה ביד, מה שמעורר את חשש הרואים ש"לצורכו הוא שהדליק לה", ולעניין חשש זה הקל הט"ז בזמן קצר. מה שאין כן לעניין ההלכה שהדלקה עושה מצווה ויש להדליק במקום המחויב. במקראי קודש (לרב הררי, חנוכה, עמ' פג) ראיתי סברה מחודשת בשם הרב אליהו זצ"ל, שאמר כעין דברי הט"ז גם לעניין "הדלקה עושה מצווה", לגבי הדלקה ב'אקווריום': היו שחששו לכך כאשר ברגע ההדלקה מנשבת רוח שצפויה לכבות את הנר, ורק לאחר ההדלקה סוגרים את פתח ה'אקווריום', ונמצא שברגע ההדלקה הנר לא היה מסוגל לדלוק כמות שהוא. הרב פרנק (שו"ת הר צבי ח"ב סי' קיד) לימד זכות על המנהג המקובל להדליק כך, ועיקר דבריו הוא שהנר כבר דולק כתקנו ורק חסר מעשה חיצוני כדי לשמר את הדלקתו, ובזה אין חיסרון של "הדלקה עושה מצווה". אולם הרב אליהו חידש שהסגירה נחשבת כחלק ממעשה ההדלקה. ולפי דרך זו, יתכן שגם הפיכת החנוכיה מיד אחרי ההדלקה תיחשב כחלק ממעשה ההדלקה. מכל מקום לענ"ד זהו חידוש גדול, ומפשט הגמרא והשו"ע משמע לענ"ד שהדלקה שלא כתיקנה לא מוכשרת במעשה שנעשה מיד לאחריה. ושמא כוונת הרב אליהו זצ"ל דווקא לסגירה, מפני שזוהי הצורה השגרתית של ההדלקה ויצירת האור (ראה לשון המקראי קודש שם), ורק משום כך היא נחשבת כהמשך ההדלקה, מה שאין כן מעשים שאינם שייכים לסדר ההדלקה הרגיל. אם כן, בנדון דידן גם הרב אליהו יודה שאין זה מועיל.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il