שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

שאלה במגילה ב.

undefined

הרב חיים שריבר

כ"ט שבט תשע"ט
שאלה
הגמרא שואלת היכן רמוז שבמקרים מסויימים ניתן לקרוא מגילה גם בתאריכים י"א, י"ב, י"ג. דעת ר' שמן בר אבא בשם ר' יוחנן: מהמילה "בזמניהם" (ולא "זמן" או זמנם") לומדים שיש עוד ימים כדוגמת י"ד וט"ו. דעת ר' שמואל בר נחמני: מהמילה "כימים" (ולא "ימים") לומדים שיש עוד ימים כדוגמת י"ד וט"ו. לפי שתי הדעות, לומדים כך את התאריכים י"א וי"ב, ואילו את התאריך י"ג אין צורך ללמוד, כיוון ש"זמן קהילה לכל היא", ביום זה נקהלו היהודים על אויביהם בכל מקום, ולכן מובן שזה יום הראוי לקריאת מגילה. לכאורה, איך ניתן ללמוד את היום הזה מסברא, בשעה שלפי שתי הדעות, הלימוד לא רק מרבה עוד ימים אלא ממעיט, שלא יותר משני ימים נוספים: 1. זמניהם דומיא דזמנם, מה זמנם תרי אף זמניהם תרי. 2. כימים - לרבות שנים אחרות כדוגמתן (רש"י). אולי י"ל שהבירור הוא לא מה המקור של אנשי כה"ג לתיקון שלהם, אלא רק היכן נרמז, ואכן י"ג לא נרמז. אבל קצת קשה, כי הגמרא כן שואלת מדוע לא נלמד מהמילים הנ"ל יותר משני ימים, וגם דנה איך יודעים איזה ימים מוסיפים, ואם זה היה רק רמז לתקנת כה"ג, לא היה בכך צורך.
תשובה
שלום השפת אמת על הגמרא דן בשאלתך. וז"ל: "ואפשר לפרש דלא צריך לרבות כיון דהוא יום המפורש במגילה לא מיקרי עקירה אם היו קובעין בי"ג בלי רמז אנשי כנסת הגדולה דדוקא י"א י"ב דלא נזכרו לחשיבות הנס כלל נקרא ביטול דברי בי"ד חבירו משא"כ י"ג". לפי דבריו יום י"ג אכן נתקן בתקופה מאוחרת יותר, אך אין בזה ביטול דברי בי"ד, מכיון שיום זה הוזכר במגילה לחשיבות הנס, ואין צורך ברמז בפסוקים כדי לרבות יום זה. יום טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il