האם ישנה הלכה האוסרת הפעלת קמין עצים? אציין כי בשכונה שלנו ישנם מספר מועט של מפעילי קמין עצים הגורמים לזיהום האויר, מה שלא מאפשר תליית כביסה בחוץ, פתיחת חלון ואף הליכה וריצה בחוץ אינה נעימה, כל בקשתינו מהם במישרין ובעקיפין לא עזרו.

ראשית יישר כוח על הרצון לברור הלכתי בנושא. יש לציין שכדי לענות תשובה הלכה למעשה בנושא זה צריך לדעת פרטים נוספים רבים. כגון: האם ישנם נהלים ברורים בישוב? האם הקמין נבנה בצורה תקנית וחוקית? שעות הפעלת הקמין והנחיצות בשעות אלו? האם שימוש בקמין כגון הנעשה אצלכם בישוב הוא שימוש נורמטיבי? ועוד... לאור זאת נתייחס בתשובה הבאה בצורה כללית ונבאר את הצדדים לאיסור ולהיתר, ובע"ה כולי תפילה שהדרכות כלליות אלו ייעזרו לכם ע"י רב הישוב או גורם אחר להגיע אל העמק השווה. ביאור הדין: כאשר אדם עושה בביתו רעש מסוים או פעילות אחרת הגורמת חוסר נוחות או אפי' נזק מסוים הנעשה בצורה עקיפה לשכנו צריך השכן שהופרעה שלוותו להעיר למזיק, ובכך יימנע המשך הנזק. אלא שאם לא העיר על כך, אנו אומרים שמן הסתם מחל, וכיון שלא העיר בתחילה כבר אינו יכול להעיר. (פרטים רבים נאמרו בדין זה אך אין המקום כאן להאריך). הגמרא במסכת בבא בתרא (כ"ג ע"א) מבארת שנזק כגון עשן אין לו חזקה. ובביאור הגמרא נחלקו הראשונים והאחרונים במספר דברים: באיזה נזק של עשן מדובר האם בעשן הנעשה באופן תדיר ותמידי? או שמא בעשן מרובה אפילו שנעשה לעיתים רחוקות? שאלה זו יכולה להיות תלויה בשאלה האם מדובר בעשן של תנורים גדולים המשמשים מאפיות ודומיהם או שמא אף בעשן של תנור המשמש בית פרטי? עוד יש לבאר האם הדיון נסוב בהיתר האדם להדליק את תנורו כל עוד שכנו לא מחה בידו? או בהיתר להדליקו אף אחר שחברו מוחה? האם מדובר בנזק ממשי לרכושו של האדם או "רק" בצער וחוסר נוחות? בתשובות לשאלות אלו נביא בתמצות את דברי הפוסקים למעשה: לדעת השו"ע (ע"פ התוס' והמ"מ) מדובר בעשן הנעשה באופן תדיר דבר המצוי בעיקר בבתי עסק כגון מאפיה ודומיה והרמ"א הוסיף על דבריו (ע"פ הרמ"ה והנ"י) שאף בבית פרטי יש לבחון האם העשן מצוי רוב היום ואם אכן כך דינו כתנור של אופה שאף אם לא מחה בידו אין חזקה להיזקו. כאשר מדובר בעשן שאינו תדיר לדעת השו"ע (ע"פ הרמ"ה) יכול למחות בשכנו מיד ולדעת הרמ"א (ע"פ מהרא"י) אינו יכול למחות בו כלל. עוד מיעט השו"ע וכתב שעשן תדיר שעליו אפשר למחות לעולם הוא דווקא עשן המזיק ברוח מצויה ודווקא שמזיק לכותלי ביתו של השכן ומשחיר אותם אך עשן שלא מזיק באופן זה אם לא מחה בשכנו בתחילה שוב אינו יכול למחות. לאחר הקדמה זו יש לבאר את המקרה הנשאל: נראה מדבריכם שלא הייתה כאן מחילה לעולם שכן הערתם רבות על העשן לבעלי הקמין לכן הדין מצוי במחלוקת בין השו"ע לרמ"א האם יש זכות לאדם למנוע משכנו שימוש בתנור ביתי באופן שאינו תמידי דבר הגורם להפרעה וצער לשכנים. להלכה נחלקו האחרונים בדבר: לדעת הסמ"ע עיקר להלכה כדברי הרמ"א ע"פ המהרא"י שביאר דבריו מגדולי הראשונים אך בש"ך חלק על דברי הרמ"א ונקט עיקר כדברי השו"ע ובנתיבות המשפט ביאר שבמחלוקת כעין מחלוקת זו על המזיק להביא ראיה ולכן לשיטתו עיקר כדברי הש"ך שיכול למנוע משכנו להדליק את הקמין אך הפתחי תשובה מביא את דברי רבי עקיבא איגר החולק על הבנתו של נתיבות המשפט ופוסק שהעיקר כדברי הרמ"א ובספר ערוך השולחן ביאר בדעת הרמ"א שכיון שבתנורים שלנו לא משחירים את כותלי בתי השכנים אין אפשרות למחות בהם כלל. בהוראת הלכה בדיני ממונות ונזקי שכנים יש לבאר שתי נקודות נוספות ובכך נסיים: א. הראשון, בניגוד לשאלות המצויות באיסור והיתר בהם בדרך כלל ילכו הספרדים כפסקי השו"ע ואילו האשכנזים יוצאים ביד רמ"א בדיני חושן משפט נחלקו האחרונים בדבר האם יכול אדם מיוצאי ספרד לטעון שהוא רוצה לנהוג כמנהג אשכנז או לאו. ב. כדי לבאר את הנקודה השניה אספר לכם סיפור: לפני מספר שנים יצאתי ברוורס מחניה ונתקעתי ברכב שהיה מאחורי לי היה ברור שכשנסעתי רוורס האשה שנהגה ברכב מאחורי התקדמה ולא שמה לב אלי ולכן היא האשמה בתאונה. כיון שהדבר היה כל כך ברור בעיני, פניתי לשני אנשים שהיו סמוכים למקום וחשבתי שראו את התאונה. והם אישרו שאכן הצדק עימי! אלא שאחר דין ודברים ביני לבין הנהגת שהייתה ברכב שמאחורי ראיתי שנמצאים במקום עוד זוג אנשים, פניתי אליהם ושאלתי אם הם ראו את התאונה? הם ענו לי שלא כדאי לי לשאול אותם, כי הם לא חושבים שאני יאהב את מה שהם ראו! אמרתי להם שאני יאהב כל דבר שיבאר לי מה באמת קרה! תשובתם הייתה שלפי מה שהם ראו אני אשם בצורה חד משמעית! פתאום הבנתי ששני האנשים הראשונים שהצדיקו את טענותיי כנראה נבהלו מהדרך בה פניתי אליהם, והם, אף שלא ראו בדיוק מה קרה הצדיקו אותי. לעיתים ברור לנו שהצדק אתנו אך בעיני התורה אין הדבר כל כך ברור. ולא זו בלבד, אלא שדרכו של האדם להסיק מסקנות בעקבות מחשבתו הראשונה ואז כבר אפשר לומר הכל. לא רק שהשכן לא בסדר הוא גם עושה בכוונה בדיוק בשעות שתלינו כביסה והוא מדליק את הקמין אפילו ביום לא כך כך קר וכן על זה הדרך. המלצתי לכם לפנות לרב הישוב אם ישנו או לפנות למגשר הבקי בהלכות אלו שישמע את כל הצדדים זה בפני זה וינסה להוביל את כל הצדדים בדרך של אחווה ואהבה. יהי רצון שתצליחו לדון כל אחד את חברו לכף זכות ומתוך כך תלכו לברור אשר ישכין אהבה ואחווה שלום וריעות בניכם. בברכה, הרב ישי שריג