ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה עובד ומעביד

דיני הלנת שכר

הרב יהודה אודסרכ"ו טבת תש"פ
9
שאלה
שלום הרב, יש לי כמה שאלות בנושא הלנת שכר. ניסיתי ללמוד על הנושא והבנתי שאם העובד לא פונה למעסיק ומבקש ממנו את הכסף שהוא חייב לו, לפי ההלכה המעסיק לא הלין שכר בעצם, רציתי לדעת האם זה באמת נכון שכן המעסיק הפר את התנאים וגרם למצב לא נעים בקרב העובד. אני עובדת אצל משפחה שלפי ההסכם אמורה לשלם לי כל שבוע ביום מסוים (שנקבע מראש) אך בפועל או שהם משלמים באיחור של כמה ימים חלק מהכסף או שאחרי כמה ימים אני נאלצת להזכיר להם. רציתי לדעת האם יש דרך מסוימת לבקש את התשלום, או איך נכון לנהוג מבחינה הלכתית במצב כזה. תודה רבה מראש!
תשובה
ננסה לדייק כמה דברים: א. מן התורה יש מצוות עשה של "ביומו תתן שכרו" (דברים כד טו) ויש לאו של "בל תלין" (ויקרא יט יג) באי נתינת שכר שכיר בזמנו. ב. מדרבנן יש עוד איסור הנקרא "בל תשהה" נלמד מן הפסוק במשלי (ג כח) אַל תֹּאמַר לרעיך לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּךְ: מהו הזמן הראוי מן התורה למתן השכר? אם היה עובד ביום אזי זמן חיוב נתינת השכר הוא כל הלילה שלאחריו. היה עובד בלילה -כל היום שאחריו. עבר הזמן הזה ולא נתן עבר על הלאו וביטל מצוות עשה. אמנם כל זמן שלא ייתן ממשיך לעבור על האיסור מדרבנן של בל תשהה. אכן, חיוב הנתינה מן התורה, והלאו אם לא קיים, חל רק כאשר הפועל אכן הגיע לבקש ולקבל שכרו. אם לא ביקש אין איסור דאורייתא אבל ברור שישנו איסור דרבנן לעכב את השכר וחיוב לתת את השכר (פת"ש חו"מ שלט סק' ז). בעל ערוך השולחן בסוף סימן שלט הוסיף וכתב: " ממדת חסידות לדקדק מאד בתשלומי שכר שכיר בזמנו אפילו במקום שפטור מדינא ולכן נהגו המדקדקים ללוות כשאין להם מעות ולשלם להפועל ובזוהר קדושים מחמיר מאד בזה" לאור כל הנ"ל: בוודאי שמותר לשכיר לבקש את שכרו, ואף אם לא ביקש מוטל על בעל הבית חיוב לשלם לפועל ששכר. כאשר יש התניה מפורשת או מנהג מדינה בדבר זמן נתינת השכר (כמו למשל מה שמקובל שמשלמים בסוף כל חודש) הרי התנאי/מנהג קיים ואינו עובר על איסורים הנ"ל.
עוד בנושא עובד ומעביד
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il