מועדים לשמחה, ראיתי שבחלק מההגדות מצוין שיש להוסיף לאחר הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב: ליום שכלו ארוך ליום שצדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה ויהי חלקנו עמהם. מדוע דווקא בליל הסדר? מה המקור? האם גם גם ביום של פסח? והאם יש מועדים אחרים שיש להוסיף את הנ"ל? ישר כח ותזכו למצוות

שלום וברכה. בקשת הרחמן ליום טוב מבוססת על הגמ' בקידושים ל"ט "למען יאריכון ימיך - בעולם שכולו ארוך, ולמען ייטב לך - לעולם שכולו טוב". בקשה זו מוזכרת בספר קיצור של"ה כברכה מיוחדת לליל הסדר: "מצאתי כתוב בשם מהרי"ל, בלילות סדר של פסח יאמר בברכת המזון הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב ליום שכולו ארוך ליום שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה ויהיה חלקנו עמהם, ואח"כ יאמר הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח וכו'". ההוספות מבוססות על הגמ' בברכות יז: "מרגלא בפומיה דרב העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו ". אף שבקשה זו מוזכרת בספר קיצור של"ה רק לליל הסדר, יש שאמרו אותה בכל יו"ט וכך שמעתי שנוהגים במונקאטש. אבל המנהג הנפוץ הוא לומר ביום טוב רק "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב", חוץ מבליל הסדר שמאריכים.נוסח זה לא היה נפוץ לפני שפורסם בספר קיצור של"ה, ואין ספק שהבקשה ליום טוב קדמה לבקשה היותר-ארוכה המיוחדת לפסח. חג שמח וכל טוב.