ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה קריאת התורה

האם הבעל קורא יכול לברך בכל העליות

171
שאלה
עכשיו שאישרו קיום מניינים ומתפללים ברחובה של עיר, ויש ספר תורה, חשבנו שרק הבעל קורא יעלה ויברך משום סכנת הידבקות בקורונה, האם הוא מברך בתחילה ובסוף הקריאה שהרי הקריאה ברצף או מברך בכל עליה, ומה הדין בשבת?
תשובה
שלום רב! ברשותכם נציע כמה אפשרויות תחילה: א. אם יש אפשרות לעלות עולים כרגיל, ולבקש מהבעל קורא שכאשר העולה מברך, הוא יפנה את מקומו למרחק הראוי ואח"כ העולה יתרחק, זה עדיף. ואף שכעת העולה רואה בדוחק את האותיות (ואף אם אינו רואה כלל יש להקל). כמו כן ניתן להציע להניח מחיצה ניידת בין העולה לבעל קורא. כמובן שכל האמור יעשה ע"פ הוראות הבריאות (כגון מסכה וכפפות). ב. אפשרות נוספת, לעלות עולים בני אותה משפחה, ואף שמבואר בפוסקים שיש מצבים שיש בכך עין הרע, מכל מקום ניתן להקל במציאות זו, ושומר מצוה לא ידע דבר רע, וכעת נראה שגם אין קפידא וקנאה מצד הציבור. וכמו שנוהגים אחינו בני תימן במשך כל השנה. ג. אם אין אפשרות לעלות עולה נוסף ולשמור על הוראות הבריאות, ניתן להקל בשעת דחק זו, שהבעל קורא יברך תחילה וסוף, בכל עליה. והוא הדין לשבת. מקורות והרחבה: ראה בשו"ע (קמ"ד,ד') שכתב: "אין קורין לאדם אחד בשני ס"ת משום פגמו של ראשון", ומשמע שבאותו ספר הדבר מותר, מכל מקום מבואר ברמ"א (רפ"ב ה') ובפוס' שם שאין לעשות כן, ועי"ש במ"ב שה"ה במקום שהמנהג לקרוא לרב למפטיר כגון בשבת חזון, לא יקראוהו לפני כן לעליית שלישי. ובטעם הדבר הדבר שלא יעלה, כתב הא"ר (ס"ק י"ד) משום ברב עם הדרת מלך. ואם קנה אחד מפטיר, ואח"כ קראו אותו לעליה אחרת, כתב הפת"ש סק"ה שאפשר להעלותו שוב למפטיר. אולם כה"ח סקנ"ט כתב שכיון שעומד להעלות מפטיר לא יעלה לעליה אחרת. ובמקום צורך כזה או אחר יש לשאול את רב המקום שיכריע. כל האמור, הוא כשאין צורך גדול לשנות את המנהג הרווח. אולם במציאות שלנו שהיא שעת הדחק, אם אין דרך אחרת, אפשר להקל כפי שפסק מרן השו"ע (קמ"ג ה'), שהתיר בביכנ"ס שיש בו רק אחד שיודע לקרוא, שהוא מברך בכל עליה (קמ"ג ה'), ולכן אם לא ניתן לעלות עוד אחד תוך שמירה וזהירות הנדרשת, יש לעשות כן, שהבעל קורא יעלה ויברך תחילה וסוף בכל עליה. אולם אם יש אפשרות לעלות ולהשתדל לשמור על כללי הבריאות, יש לעשות כן, בפרט בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א (קל"ט ב') שמקפידים לקרוא אפ' לעם הארץ שאינו יודע לקרוא אחרי הבעל קורא, ואם כן חלוקים בזה על דברי מרן המחבר (לעיל קמ"ג ה') וכמ"ש במ"ב (שם סקל"ג), וכן משמע במהרי"ל ובביאור הגר"א (שם). לגבי מה שכתבנו שניתן להקל אם העולה לתורה רואה בדוחק את האותיות, ובשעת הדחק אפילו אם אינו רואה אח"כ את הקריאה. כן נראה פשוט, שהרי המנהג כיום בקהילות רבות לעלות סומא לתורה. הטעם לכך כיון שכיום העולה לתורה אינו קורא לציבור. ונבאר את הדברים. הנה מבואר בשו"ע (קל"ט, ב'-ג') ובמ"ב (שם) שמי שאינו יודע לקרוא, צריך למחות בידו שלא יעלה לספר תורה, לפי שאסור לקרוא אפ' אות אחת שלא מן הכתב, ולכן סומא אינו עולה לקרוא בתורה. אולם כתב הרמ"א בשם מהרי"ל, שעכשיו מעלים סומא, כמו שמעלים עם הארץ. וביאר במ"ב ובבה"ל: שבזה"ז התפשט המנהג שהעולה אינו קורא בעצמו, ואע"פ שצריך לקרוא בלחש יחד עם הבעל קורא, כדלקמן קמ"א ב', מ"מ לענין סומא ועם הארץ שאינו יודע לקרוא, נוהגים להקל כסוברים שומע כעונה, שהרי אם לא יקראו אותה לתורה לעולם איכא כיסופא טובא וחשש מחלוקת. וראה בכה"ח (ס"ק ט"ו) ובשו"ת יבי"א (ט', פג ז') שגם בחלק מקהילות הספרדים נהגו להקל כרמ"א, ובמקום שנהגו כך מקדמת דנא יש להם ע"מ לסמוך, אך יעשו השתדלות להעלות ז' עולים לחובת היום מלבד הסומא. הגר"מ אליהו (דרכי הלכה כ"ג, ח') כתב שמנהג ירושלים שמעלים סומא חוץ מפרשת זכור. ובמ"ב (סקי"ג) כתב שבנוסף על פרשת זכור, אין להעלות סומא אף לפרשת פרה, כיון שיש סוברים שהיא מן התורה. ואם כן כיון שניתן לעשות כן, וכיון שכן המנהג, לכן לכתחילה יש להשתדל לראות את הכתב, אולם אם אין הדבר מתאפשר ניתן להקל אפילו אם אינו רואה את הכתב. ונראה שאפשרות זאת יותר טובה מאשר שאותו עולה יעלה בכל העליות, כיון שיש בכך שינוי מהמנהג הפשוט שנהוג כיום בכל אתר ואתר. לגבי האפשרות השנייה, נראה שהיא עדיפה על האפשרות שהעלתם בשאלה, אולם הדבר תלוי לפי הנתונים בשטח. כמובן שיש להתייעץ על כך עם מרא דאתרא או עם רב הנמצא במקום. שנשמע ונתבשר בשורות טובות בקרוב. בברכת התורה,
עוד בנושא קריאת התורה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il