שלום וברכה לרב. בעקבות השיעורים בענייני אבן העזר, רציתי לשאול מה כוונת חז"ל "כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהיה לו עסק עמהן" (קידושין יג ע"א), האם הכוונה גם לסידור חופה וקידושין?

שלום רב. נחלקו הפוסקים האם דברי חז"ל מוסבים גם על סידור קידושין, אולם גם לדעות שעריכת חופה וקידושין אינה בכלל דין זה, מכל מקום כבר תקנו והחרימו הקדמונים שלא לסדר קידושין ללא רשות מהמרא דאתרא, שבדק שעורך החופה בקי בטיב קידושין וכתיבת כתובה, וכיום יש לקבל אישור זה מהממונים לכך ברבנות הראשית. מקורות: ז"ל הגמ' (קידושין יג.): "אמר רב יהודה אמר שמואל כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהן. אמר רב אסי אמר רבי יוחנן וקשין לעולם יותר מדור המבול". והתוס' (שם) פירשו שלא יהא לו עסק לישא מן לאשה, אם אינו יודע אם מותר להתחתן איתה. אולם רש"י (ד"ה לא יהא): "להיות דיין בדבר שמא יתיר איסור ערוה", וכן דעת רוב הראשונים, שעיקר האיסור להורות בעניינים אלו. וכן פסק מרן השו"ע כרוב הראשונים (אבה"ז מ"ט ד'): "כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם להורות בהם, שבקל יכול לטעות ויתיר את הערוה, וגורם להרבות ממזרים בישראל". ומדבריו משמע שכל הדין ביחס להוראה, ואם כן לגבי סידור חופה וקידושין וכתיבת כתובה, לא נאמרה הלכה זו. ואכן כתב הט"ז כתב (שם א'): "כן פירש"י משמע דנתינת קידושין אין קפידא כ"כ דהיינו לסדר הקידושין תחת החופה שאין שם הוראה", כמו כן חילק בין סידור גט לחופה וקידושין: "ואם כן בגט היה נמי לנו לומר כן דהא כללינהו בחדא מחתא אבל לפי האמת אינו כן דבנתינת קידושין אין שם הרבה פרטים באותו סידור ואין מצוין שינוים שם ששייך בהם הוראה אבל בסידור גיטין הרבה מאוד פרטים וזהו ודאי בכלל הוראה ואין ליתן לסדר גיטין אלא למומחה ברבים וכן המנהג בינינו שמכבדין בסידור קידושין אפילו אינו למדן גדול משא"כ בגט". עם זאת הט"ז חתם דבריו שם: "ועיין מ"ש בהקדמה בפי' פשוט דכל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין דהיינו אפילו דברים שאין בהם קולא יטעה אפילו הכי לא יתעסק בהם אלא צריך שידע הכל על בורין וזה משמעות הלשון בטיב גיטין וקידושין", ואם כן נראה שדעתו נוטה לתת רק למי שבקי בהלכות אלו. ואחרונים רבים כתבו ביתר חריפות מהט"ז, והורו שמי שאינו יודע בטיב קידושין, אסור לו לסדר קידושין כלל. ואף שמשפט מרן נראה שהדבר מותר, מכל מקום יש פוסקים שהבינו שכך יש לנהוג כיון שכך עולה מפשט גמ' וכך ראוי לנהוג. וכפי שכתב השבות יעקב (ח"ג סי' קכ"א), והגאון בעל השואל ומשיב (מהדו"ג ח"א סי' רל"ט). וכתב בשבות יעקב (שם) שכבר מתקופת ר"ת תקנו שלא יסדר קידושין אלא המרא דאתרא כיון שהוא בקי בטיב קידושין: "כבר קמו רבנן על הא מילתא, ולבשו בגדי נקם להוסיף ולהריק חרב מנדנה, וכל הגאונים בכל ארצות פולין ותוגרמה ואשכנז, וקבלה בידינו שהם קיבלו מרבני צרפת שהיו בימי ר"ת שגזרו ואמרו שלא יסדר שום אדם קידושין, כי אם הוא שנבחר לרב, או מו"צ בקהילתו. ומי משלחי עקלתון נחש בריח יריע אף יצריח ויעבור על אלה, מוחרם הוא מפיהם ומפי כתבם. ופוק חזי מאי עמא דבר בכל תפוצות ישראל, ומימיו לא שינה בה אדם, ואשר איננו יודע בטיב קידושין לא יעשה מאמר קדושין". והנה בשו"ע (יו"ד סי' רמ"ב י"ד) נפס': "כל חכם שהגיע להוראה ואינו מורה, הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני רבים, ועליו נאמר: ועצומים כל הרוגיה (משלי ז, כו)". וכתב על כך הרמ"א: "ענין הסמיכות שנהגו בזמן הזה, כדי שידעו כל העם שהגיע להוראה ומה שמורה הוא ברשות רבו הסומכו, ולכן אם כבר מת רבו א"צ לסמיכות. וכן בתלמיד חבר, כדרך שנתבאר לעיל, במקום שא"צ רשות א"צ סמיכות. (ריב"ש סימן רע"א ודלא כנחלת אבות פ' שנו חכמים). וי"א דמי שאינו מוסמך למורינו ונותן גיטין וחליצות, אין במעשיו כלום, ויש לחוש לגיטין וחליצות שנתן, אם לא שידוע לכל שמומחה לרבים הוא רק שמצד ענוה ושפלות אינו מבקש גדולות. (מהר"ד כהן סי' כ' ומהרי"ו סי' פ"ה וקכ"ב). ויש חולקים ומקילין (תשובת ריב"ש הנ"ל). ובמקום עגון יש להקל אם כבר נתן גיטין וחליצות, אבל לא בדרך אחר, כי מנהגן של ישראל תורה, כן נ"ל. ועוד נ"ל שמותר לתת מורינו לאחד שיסדר גיטין, ואף על פי שמדין הסמיכה שבימים הראשונים לא הוי דינא הכי, מ"מ עכשיו אינו אלא נטילת רשות בעלמא ושרי". ואף שהרמ"א דיבר על "סמיכת מורנו" ביחס גיטין וחליצות, מכל מקום הוסיף מרן החתם סופר (אבה"ז קמא סי' ד') ע"פ המהרי"ל: "שלא יסדר קידושין כי אם המוסמך במורנו שראוי לסדר קידושין". וכן כתב בשו"ת מהר"ם מינץ (סי' ק"ט): "אמרו חכמים מאן דלא ידע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם, לכך מנהג יפה שנהגו קדמונינו שלא יעשה שום אדם שום ברכת אירוסין ונישואין כי אם ברשות ובהתרת רב ומנהיג". ובשו"ת היכל יצחק לגרא"י הרצוג (אהע"ז ח"א סי' ה') הביא את תקנת מועצת הרה"ר לישראל בכ"א שבט תש"י ובה חרם לעורך חופה וקידושין ללא אישור מהרה"ר, וז"ל: "גוזרים ומתקנים בתוקף תוה"ק ככל תקנות ישראל שנעשו בישראל לקהלותיהם ולדורות עולם, סדור קידושין, אלא ע"י מוסמכים וממונים לכך מטעם הרה"ר לישראל ולשכות הרבנות שבכל עיר וכרך. תקנה זאת מיוסדת ע""פ דינא דתלמודא דכל מי שאינו בקי בטיב גו"ק לא יהא לא עסק עמהם... הלכה זאת כתבה רמ"א ז"ל יור"ד סי' רמ"ב ואהע"ז סי' קנ"ד, ועל יסודה הננו גוזרים לאסור על כל איש ורב בישראל לסדר קידושין או נשואין... וכל העושה זאת שלא ברשות, הרי הוא פורץ גדרם של ראשונים כמלאכים ז"ל. בתוקף הטלת חרם על העובר ככל חומר תקנות הרבנים בישראל, על כל קהלות ישראל הקיימות ושתתקיימנה להבא בעזה"י, לשמור וקיים את כל התוב בהם עד בוא גואל לישראל". וראה במשפט הכתובה (פרק ' עמ' קל"ו) שכתב מנסיונו הרב על המציאות בימנו: "ובזה יש להעיר על המנהג היום שכל ראש ישיבה גדול או קטן מסדר קידושין, וכשהוא בחו"ל או חולה אחד הרמ"ים ממלא מקומו, וכשגם הוא לא יכול אז יש ממלא מקום לממלא מקום, והנני יודע – ע"י שאלותיהם – שאינם יודעים בטיב קידושין ושכמעט מעולם לא למדו זאת, אלא שנעשה כאילו חובה גמורה בישיבה שרק מישהו מהישיבה יקדש. ויש להחדיר לבחורים בישיבה כי מסד"ק אינו חייב להיות מצוות הישיבה, רק טוב יותר שיכבדו לת"ח גדול ובעל הלכה שהמשפחה מקורבת אליו". עוד כתב שם (עמ' ק"מ): "והנני לב יודע מרת נפשו, לפי הרבה שאלות הבאות אצלנו ממסד"ק מעשה יום ביומו, כי לפי מצב הדור גם בכתיבת כתובה שייכים כל הליקויים וחסרון ידיעה שצווח כיוצ"ב השבות יעקב על כתיבת גט וסידור חלציה וקידושין". בברכה רבה,