שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות בתנ"ך

מי עתיד לקבל את פני השכינה ולהנהיג

undefined

הרב חיים שרייבר

כ"ג תשרי תשפ"א
שאלה
כבוד הרב שלום. מסורת מדרשית ידועה מספרת על שבע קבוצות של צדיקים שיקבלו את פני השכינה לעתיד לבוא. במדרש רבא (ויקרא רבה ל, ב) מביא מסורת זו, ומוסיף עליה שאלה שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, אל תהי קורא שובע אלא שבע אלו שבע כתות של צדיקים שעתידים להקביל פני שכינה אמר דוד לפני הקב"ה: רבון העולמים, וכי מי מודיענו אי זו כת החביבה והנעימה שבהם? שני חכמים מדברים ואומרים כל אחד דעה אחרת. הראשון קובע זו שבאה מכוחה של תורה ומכוחן של מצות שנאמר: מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ (דברים לג, ב). מן הפסוק בדברים לומד חכם זה כי הצדיקים ביותר הם אלה שעוסקים בתורה ובמצוות. ואילו השני טוען אלו סופרים ומשנים ומלמדי תינוקות לאמיתן שהן עתידין לעמוד בימינו של הקב"ה שנאמר: שִׁוִּיתִי ה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט (פס ח). נראה כי המחלוקת בין שני החכמים היא מחלוקת עקרונית על דמותה של החברה אל מי אנו נושאים עיניים. על כן שאלתי היא מה ההכרעה בין שני החכמים האם אלה שבאים מכוחה של תורה ומכוחן של מצוות או אלה העוסקים בהוראה ובחינוך?
תשובה
שלום קיים כלל חשוב במחלוקת בדברי אגדה ומדרש בניגוד למחלוקת בדברי הלכה. כאשר יש מחלוקת בדברי הלכה המחלוקת היא מוחלטת או שדבר מסויים אסור או שהוא מותר, או טמא או טהור, או חייב או פטור וכדו'. אך בדברי אגדה כאשר אנו מוצאים דעות שונות במדרש בנוגע לענין מסויים המבט הנכון על המחלוקת הוא שכל צד בא להדגיש בחינה מסויימת כדוגמא במדרש שהובא בשאלה למי יש זכות בכך שיש תורה בעולם ובזכותה נזכה לגילוי שכינה האם בזכות החכמים העוסקים והלומדים את התורה או בזכות מלמדי תינוקות הזוכים שתורה תימשך מדור לדור. לעניינו שתי הדעות נכונות(!) ואנו משתדלים להיבדק להיות שייכים לכל קבוצה. יום טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il