ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר שאלות פרטיות בסוגיות שונות

כמה שאלות בדין לצור צורה ממדור תחתחון עד מדור עליון

הרב עזריה אריאלי"ט מרחשון תשפ"א
שאלה
שלום לכבוד הרב שליט"א שיחיה ה" יאריך ימיו ושנותיו בנעימים רציתי לשאול כמה שאלות בענין לצור צורה של השמש והירח והכוכבים א. מה גדר האיסור האם רק השמש והכוכבים איך שהם נראים לנו ע"י החושים או כל צורה אחרת גם אסורה נפקא מינה למאדים לדוג או לאיך שהם ניראים עי תצלומי חללית וכו האם נאמר שמה שאסרה התורה זה רק מה שראה עי החושים או דלמא נאמר דברה התורה בהווה ב.השך כתב שחצי צורה מותר כי זה שינוי ושאלתי האם רק שינוי תבנית מתיר או דלמא גם שינוי צבע לדוג" שמש כחולה ג.אביי מתרץ באחד התירוצים גבי מדור עליון שהיאך אסרינן ועונה לא תעשון אתי לא תעשון כדרך שאני מתגלה לנביאים במראה ושאלתי לפי זה האם מדובר רק במראת יחזקאל או דלמא גם בשאר מראות לדוג" במראות זכריה כגון פרק ו" ופרק א" ששם מוזכר סוסים אמנם נראה ששאר הפוסקים הבינו שזה רק במראת יחזקאל מדלא הזכירו משהוא אחר חוץ מארבעה פנים ולא זכיתי להבין עדין למה ואולי נחלק בין המראות דנבואות זכריה אין זה מרכבות של ה" ממש והיתי שמח אם לרב היה תירץ
תשובה
לשואל, שלום וברכה! א. האיסור הוא לעשות את גרמי השמיים בכל צורה שע"פ המקובל אצל בני אדם בתקופתנו היא נועדה להמחיש אותם, והרואה מקשר מיד בין הצורה לבין השמש וכו'. ב. לעניין זה אין הבדל בין צבע זה לאחר. ג. לגבי הצורות שבמרכבה, מדובר רק על מראות יחזקאל. הרחבה: א. בדרכי תשובה (סי' קמא ס"ק מו) הביא בהרחבה מדברי בעל 'יד הקטנה' (הל' ע"ז פ"ג, דף נג,א), שיש בהם מענה לשתי שאלותיך הראשונות. הוא פותח בהתלבטות על הגדרת האיסור לצייר כדמות החמה: "לעינינו אין נראה מהחמה כי אם עיגול מזהיר ביותר. ומעתה צ"ע, אם ענין איסורה הוא דוקא לצייר בצבע שיהיה מזהיר כמו אש? וזה אינו נזכר בשום פוסק. או שאפילו בלא צבע אסור? וגם זאת אינו נראה: וכי יש הוה אמינא לאסור לעשות או לצייר שום מין עיגול כמו צורת עיגול החמה?". לפיכך הסיק: "אבל דרך הפשוט בזה הוא אשר האיסור בענין צורת חמה היא על דרך צורתה המוסכמת לכל, כלומר על דרך שכל בני אדם כשרוצים לצייר צורת חמה מציירים על זאת התמונה והדמות, וכן כל מי שרואה צורה זו אומר שזאת היא צורת חמה, והיינו צורת עיגול וקצת צורה בתוכה וחידודין סביב לה... ועל דרך זה הוא בצורת כוכבים, והיינו אם מצייר נקודה עגולה וחידודין סביב לה - הרי זה אסור, כי זאת היא צורה המסכמת לכוכב, ואף שאין בה צבע זהרורית... ואף שאין זה דמותה ממש י"ל דבכל זאת תמונתה ודמותה היא כך כפי המוסכם בעיני העולם. וכן הוא בצורת שאר המזלות, אם מציירים אותם ע"י צירוף נקודות כמו שהן נראין, אבל אם צייר דמות טלה ממש כמו שהוא על הארץ - ודאי שאין בזה שום חשש איסור, כיון שאין זאת צורתה המוסכמת למזל טלה שבמזל הרקיע" (והובאו הדברים בפוסקי זמננו, עיין שו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סי' ט אות ו, ושו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' מד אות ט). דבריו ברורים ומאלפים: אין זה משנה האם הצורה שיצרת דומה באמת לגורמי השמיים, אלא האם מקובל אצל בני האדם לצייר כך. למרות שבאמת אין לשמש ולכוכבים קרניים ושפיצים, מכיוון שהתקבל בעולם (באמנות הפיסול והציור) שכך מעצבים את דמותם ומדמים אותם, ובכל צבע שתצבע אותם הם נחשבים עדיין כסמל של כוכב - זוהי הדמות האסורה. מכיוון שכך, והרי מסתבר שחז"ל לא קבעו מסמרות שהצורה שבה נהגו לצייר ולפסל את הכוכבים בזמנם היא הצורה שהייתה מקובלת בעולם העתיק שקדם להם, מסתבר ש"אין לך אלא כוכב שבימיך". הדבר גם מובן לפי טעמי האיסור שהוזכרו בראשונים (החשש מפני עבודה זרה, לדעת הרמב"ם, או, להבדיל, עניין של כבוד שמיים, לדעת הריטב"א), שהקובע הוא כיצד הדברים נתפסים בעיני האדם בכל תקופה כעניינה. אם כן, מסתבר שבימינו אם צורה מסוימת מתקבעת בתודעה כדמות כוכב, כגון כדור עגול וסביבו דיסקית, הרי זו אסורה גם בלי "קרניים" ו"שפיצים". ב. ב'יד הקטנה' הנ"ל מפורש שגם אין הבדל בין צבע זה לאחר, כל עוד הרואה תופס זאת כהמחשה של גורמי השמיים. אמנם במאירי (ע"ז מב ע"ב) מופיעה דעה שונה: "וכן יש מתירין עשיית חמה ולבנה כל שאינו מצבע תכלת שהוא כעין הרקיע, ומטעם זה סמכו להקל לצורפי נחשת לעשות צורות בכלי כסף וזהב" (דבריו לא נודעו לבעל 'יד הקטנה', שכן נדפס מאוחר יחסית). לענ"ד ראיה לדעת בעל 'יד הקטנה' בעניין הצבע מהסוגיה (ראש השנה כד ע"ב וע"ז מג ע"ב) שדנה על מעשהו של רבן גמליאל שהיו לו "דמות צורות לבנות" (כלומר, צורות ירח, לא דווקא בצבע לבן), כיצד הוא מתיישב עם האיסור לעשות כדמות לבנה. הגמ' מאריכה ליישב את מעשהו בדרכים שונות, ולא תירצה שעשו לו צורות בצבע אחר. הרי לעניין מטרתו לחקור את העדים מה שחשוב לו הוא הצורה ולא הצבע, שכמדומני אינו משתנה כלל בין מופעי הירח בשעת המולד וממילא אינו מסייע לחקירת העדים. וראה בפני יהושע (ר"ה כד ע"א) שהתלבט האם מוכח משם שאפילו חצי לבנה אסורה, כדרך הירח בשעת המולד שהוא קטן, וכתב לדחות: "ואפשר דלא שייך לשאול 'כזה ראית או כזה' אלא בענין שמצייר כל עיגול הלבנה ככדור שחור, מתוכו מצוייר קו קטן לבן כמו שרגילה להיות בעת המולד, ובכהאי גוונא ניכר הלבן מתוך השחור, ולשאול 'כזה ראית או כזה' ערך הקו לפי הכדור". נראה שכוונתו בעיקר לומר שכדי לבחון את העדים חשוב שיגדירו את אחוז הלבנה שראו ביחס לכלל הכדור, ולכן יש צורך לצייר ציור של לבנה שלמה שחלקה לבן וחלקה שחור, אבל דומני שאין כוונתו שיש חשיבות ללבן ושחור דווקא, אלא העיקר שתהיה ניגודיות שתבהיר את גודל הירח שראו. וכך משמע להדיא מהרמב"ם (הל' ע"ז פ"ג הל' י-יא, ע"פ הנוסח המדויק במהדו' פרנקל): "אסור לעשות צורות לנואי ואף על פי שאינן עבודה זרה, שנאמר 'לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב', כלומר, צורות של כסף וזהב שהן לנויי, כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהן לעבודה... וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים...". הרמב"ם מפרש ש"אלהי כסף ואלהי זהב" מתאר את צורת העשייה, שאין לעשות את הצורות הללו בכסף וזהב. הרי לנו מפשט הפסוק על פי פירוש הרמב"ם שהאיסור אפילו בכסף, אע"פ שצבעו שונה מכפי שנראים לנו גרמי השמיים. ג. לשאלתך השלישית, על מראות זכריה וכיוצא בהם: האיסור "לא תעשון אתי" התבאר בגמרא הנ"ל בכמה דרכים. האחת מפרשת "לא תעשון אתי - לא תעשון אותי", והמובן הוא שאין לעשות את הדמות שבה ה' יתברך בעצמו מתגלה לנביאים, וזוהי צורת אדם דווקא, ככתוב ביחזקאל. דרך אחרת בגמרא מפרשת "אתי - אלו שאתי", החיות במרכבה, ולפי זה האיסור על "ארבעה פנים". השאלה על מראות אחרים שמופיעים בתנ"ך, כגון הסוסים בזכריה, היא רק לפי הפירוש השני, שכן הסוסים כמובן לא באו לדמות את ה' יתברך. אלא שגם לא ברור מיהו הרוכב על הסוסים. הנביא זכריה (א,ח) אומר: "ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום", והגמרא (סנהדרין צג ע"א) מפרשת: "אין איש אלא הקב"ה". אולם רש"י מבאר שאין זה פשוטו של מקרא, ו"איש" זה אינו אלא מלאך. אם כן, מראה זה רחוק עד מאוד ממעשה מרכבה שראה יחזקאל. גם לפי פירוש הגמרא שה"איש" הוא דימוי לה' יתברך, נראה שיש הבדל גדול מאוד בין המרכבה שראה יחזקאל למה שראה זכריה. ביחזקאל "נפתחו השמיים" והוא רואה בעליונים, ואילו זכריה רואה את נוכחות ה' ופעולתו עלי אדמות. החיות ביחזקאל נישאות, הן ליד כסא הכבוד, ואילו הסוסים אינם נישאים ואין שם זכר לכסא הכבוד. עמד על כך בעל התניא בספרו 'ליקוטי תורה' על שיר השירים, על הפסוק "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי", שיש דרגות שונות מאוד במרכבה, והמראה בזכריה הוא בדרגה נמוכה הרבה יותר, שמתאר גילוי שכינה ברמה נמוכה יותר כפי שהיה בדורו בהשוואה למראה יחזקאל. לא ירדתי כלל לעומקם של דברים, אבל לא לחינם הזהירו חז"ל מדרשת מעשה מרכבה ביחזקאל, ולא אמרו זאת על מרכבות זכריה. לכן אין לנו אלא מה שאסרו חז"ל, דמות המרכבה ביחזקאל ותו לא.
עוד בנושא שאלות פרטיות בסוגיות שונות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il