שלום וברכה, מי שנהג לצום בימי השובבי"ם, האם יכול להמשיך במנהגו לצום גם בתקופה זו? שכן ידוע שאין צמים בעת מגיפה.. אם כן, לנוהגים לצום בשני ובחמישי מתי בדיוק מתחילה ומסתיימת תקופת השובבי"ם? אשמח לתיאור מדויק של ימים ופרשות. יישר כח ותזכו למצוות

שלום רב. א. אם מדובר באדם בריא לא נראה שיש חשש כלשהו לצום בעת מגיפה (כל עוד אין מידע רפואי אחר). ב. הנוהגים להתענות בשני וחמישי בתקופת השובבי"ם, מתחילים ביום שני בשבוע שלפני פרשת שמות (כ' טבת), ומסיימים ביום חמישי (כ"ט שבט) לפני פרשת משפטים. ג. חשוב להוסיף שכיום שירדה חולשה לעולם, ההוראה הכללית, שאין לצום אלא להרבות בתורה וחסד (ראה במקורות). מקורות: בגמ' (תענית יט.) מובא שמתענים ומתריעין על עיר שיש בה דבר (מגיפה), וראה שם שדנים באיזה כמות של אנשים נחשב הדבר לדבר. וכ"פ הרמב"ם (תעניות ב' ב'), והשו"ע (תקע"ו ב'). מאידך בהמשך הגמ' שם (כב:) מובא בשם רבי עקיבא שעל דבר אין מתריעין כלל לא בשבת ולא ביום חול. וכתב הגאון חיד"א בברכי יוסף (שם סק"ד) שהיום אין גוזרים תענית מגיפה, וז"ל: "האידנא אין גוזרין תענית ציבור על הדבר וכן אמרו משם רבנו האריז"ל, וכן יש סברא בתלמוד דף כ"ב (מהר"ם בן חביב בתשובותיו כת"י סי' ט"ז), וכן כתבו האחרונים". וכן כתב האליה רבה (תקע"ו סק"ב) בשם המג"א (יו"ד שע"ד), וז"ל: "האידנא אין מתענין כלל דמנוסה הוא כשאינו אוכל ושותה וקולט חס ושלום שינוי אויר". בלאו הכי בימנו לא מצוי שגוזרים תענית על הציבור אלא לעיתים כמה מגדולי הדור מודיעים שראוי לצום ביום פלוני. ונראה בפשטות שהטעם לכך, משום שאם יתחילו בגזירות תענית, כמעט ולא יהיה יום שלא יצטרכו לגזור בו, כיון שלצערנו הצרות תכפו מאד וכפי המבואר בסוף מס' סוטה ביחס לזמן של עקבתא דמשיחא (ראה דברי שלום סי' תקע"ו ג'). וביחס לתעניות שובבים בתקופת הקורונה, נראה שיש לחלק בין הוראה לכלל הציבור לבין הוראה ליחידים. בהוראה לכלל הציבור, יש חשש לבריאות הציבור, בפרט בתקופה זו, כיון שהתענית עלולה לגרום לסכנה למי שיש לו את הנגיף, ואין בהירות בעניין זה אף אצל הרופאים מה בדיוק ההשלכות של תענית בזמן הנגיף. אולם יחידים הנוהגים להתענות והם בריאים לחלוטין, לא נראה שיש מניעה להמשיך ולהתענות. וידועים דברי רבנו האריז"ל (שער רוה"ק תיקון כ"ז): "שיש מנהג קדום בכל ישראל להתענות מ' יום רצופים שיש מן יום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצוה. ונתנו סימן בהם שובו בנים שובבים ר"ת, שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים. ולכן בנידון שאלתך, ימי שני וחמישי של תקופת השובבים, מתחילים ביום שני שלפני פרשת שמות (כ' טבת), ומסתיימים ביום חמישי (כ"ט שבט) לפני פרשת משפטים (ובשנה מעוברת מוסיפים גם תרומה תצוה). יש לציין למה שכתב בעל התניא (אגרת התשובה רק ב'): "שע"י התשובה והוידוי והחרטה נמחל לו לגמרי מה שעבר על מצוות המלך ואין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין ח"ו בעוה"ב ונפטר לגמרי מן הדין" אלא שכדי להיות מרוצה וחביב לפני ה' כקודם החטא היה צריך להביא קרבן עולה, וכעת שאין לנו קרבן, התענית באה במקום הקרבן, כדברי חז"ל. ומסיק בעל התניא (שם) שההכרעה המקובלת להתענות ג"פ כפי מספר הצומות של אותו חטא. ובשו"ת רב פעלים (ח"ג שאלה ל"ה) הביא בשם הרוקח ועוד פוס' שיש להקל בפעם אחת על כל הפעמים שעבר כדי שלא לנעול דלת. ואת השאר התעניות שמחויב יפדה בממון. וביאר שהאריז"ל לא פירש אם צריך לעשות התיקון על כל פעם בפני עצמו (ועיין בספרו בן איש חיל ב' ב' שהביא ראיה לזה ממנחות צט: גבי קריאת שמע שיוצא בה גם ללימוד תורה, וראה בספר בניהו תיקון שובבים עמ' ש"ו תשובה נפלאה בעניין ושנהגו בזה חכמי ירושלים כדעת הבא"ח כיון שירדה חולשה לעולם). כתב האוהב ישראל (ע"פ הזוה"ק בראשית דף כ"ז) שכיון שבדורות האחרונים ירדה חולשה לעולם, ואין כח להתענות, התיקון נעשה ע"י התורה וזה משלים את הבירור שעם ישראל היה צריך לברר במצרים (בניו תיקון שובבים עמ' ל"ט). ובשם הבעל שם טוב זי"ע מובא, שע"י אהבת ישראל, אהבת התורה, ואהבת ה', אין צריך כלל תעניות ובזה מתכפר הכל. ברכת ה' עליכם,