שלום עליכם, אנחנו החברים בישיבה תיכונית החלטנו להרים בעוד כמה ימים יום שכולו תורה עם שיעורים וחברותות וכו'. לשם כך גייסנו תרומות למזונות, פינוקים וכו'.. רצינו לדעת מה אנחנו עושים עם הכסף והממתקים שיישארו לנו מאותו יום שאנו נלמד בו תורה. לאיזה ייעוד אפשר לשנות אותו, או שאי אפשר בכלל כי לתורמים אמרנו לשם אותו יום של לימוד תורה. כמובן נשמח גם למקורות.

שלום וברכה, נפתח ביישר כח גדול לכל העוסקים במלאכת הקדש להרבות תורה והאדירה, יש להשתמש במה שנישאר לצורך לימוד תורה לנערים. ניתן לתת פרסים למי שילמד משניות וכדו'. אך אם התורם לא ידע מה יעוד הכסף או שידע שניתן לשנות את יעודו, מותר לשנות את היעוד לכל צורך ציבורי. מקורות, השולחן ערוך (יורה דעה סי' רנט ס"ב) פוסק: "צדקות שהתנדבו לצורך בית הכנסת או לצורך בית עלמין, יכולים בני העיר לשנותם לצורך בית המדרש או ת"ת, אפילו אם הבעלים מעכבים, אבל לא מתלמוד תורה לצורך בית הכנסת". והטעם לכך כתב בט"ז (ס"ק ג) משום דמעלין בקודש ואין מורידין. הרמ"א מסייג כלל זה, וכותב שאם התורם ידע שיש סמכות לשנות את יעוד הכסף ניתן לשנות לכל צורך של הציבור, "וכל זה במקום שאין מנהג ידוע בעיר, אבל במקום שנוהגים שהגבאי או בני העיר משנים לכל מה שירצו, או אפילו במקום שנוהגים שאדם משים איזה דבר בבית הכנסת, כגון ספר תורה או כלי כסף וכדומה, וכשירצה חוזר ולוקחו, וכשיורד מנכסיו מוכרו לאחרים, הולכים אחר המנהג. דכל מקדיש אדעתא דמנהג הוא מקדיש, ולב ב"ד מתנה על זה, ובלבד שיהיה מנהג קבוע. (כן משמע מהב"י וממהרי"ק שורש קס"א). ומ"מ אם התנה המקדיש בפירוש שלא ישנו הקדשו ולא יהא כח בזה, פשיטא שאסור לשנותו". ויש לעיין מה נחשב עילוי, האם ניתן לתרום כסף זה לצדקה לעניים או לבית כנסת? בשלחן ערוך (יורה דעה סי' רמט סט"ז) כתב: "יש מי שאומר שמצות בית הכנסת עדיפא ממצות צדקה, ומצות צדקה לנערים ללמוד תורה או לחולים עניים, עדיף ממצות בית הכנסת ". מכאן שהמעולה שבצדקות הוא לימחוד תורה לנערים וא"כ אין להוריד ממעלתו. בברכה, הרב משה מאיר אבינר