שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות בתנ"ך

קרבנות ומצוות בתקופת המשכן לאחר הכניסה לארץ

undefined

הרב שמואל אריאל

י"ז אייר תשפ"א
שאלה
שלום רב, אשמח לעזרתכם בנוגע לפעילות בזמן תקופת ערי המשכן: שילה, נוב וגבעון, לגבי מצוות מסוימות שהצטוו עליהם בני ישראל במדבר. למשל: א. הקרבת קורבנות - מהסיפור על בני עלי הכהן אנו מבינים שהייתה הקרבת קורבנות (נשים לאחר לידה, למשל). ולאחר שנישבה ארון הברית התירו לעבוד בבימות הפרטיות והציבוריות שלא בעיר המשכן שחרבה. ב. האם התירו הקרבת רק שלמים ונדבה ועל ידי כל ישראל ללא הצורך בכוהן? ג. ומה לגבי החגים: יום תרועה? שבתות? וכיוצא בזה. לא התקיימה הקרבת קורבנות ציבורית בנוב ובגבעון על ידי הכוהנים בחגים או כן? ד. עלייה לרגל - מסיפורו של אלקנה, אביו של הנביא שמואל, אנו מבינים שהייתה עלייה לרגל בשלושת הרגלים. האם זו הייתה תופעה נרחבת בתקופה זו או שמא רק המאמינים המקפידים והמסורים עלו לרגל? ה. מצוות ביכורים וקצירת העומר, התקיימה במשכן? או רק בבית המקדש? ו. ושאלה אחרונה מצוות מתנות כהונה כמו ראשית הגז, התקיימו גם ללא משכן פעיל או בית מקדש? הן בלתי תלויות בקיומם? מודה מראש על התשובה. שבוע טוב
תשובה
שלום וברכה! לגבי שאלותיך ישנם דיונים בכמה מקומות במשנה ובגמרא (עיין בעיקר במשנה מגילה א', י-יא, ומשנה זבחים י"ד, ד-י, ובסוגיות הגמרא שם), ואנסה לתמצת את עיקרי הדברים: א. אכן ודאי שהיתה הקרבת קרבנות במשכן בתקופה זו. בספר יהושע (ה', י) מוזכרת הקרבת הפסח, ובספר שמואל מתוארת הקרבת הקרבנות במשכן (שמואל א א'-ב') וכן הדלקת המנורה (שמואל א ג', ג) ולחם הפנים (שמואל א כ"א, ז). ברוב התקופה הזו המשכן שכן בשילה, ובאותו זמן היה אסור להקריב קרבנות מחוץ למשכן. בתקופה שלפני שילה ולאחריה (גלגל, נוב וגבעון) היה מותר להקריב גם בבמות יחיד, דהיינו מזבחות פרטיים או קהילתיים שהתקיימו במקומות שונים מחוץ למשכן (עיין למשל שמואל א ט'). ב. בתקופת היתר הבמות היה מותר להקריב בבמות היחיד קרבנות נדבה של היחיד, כגון עולות ושלמים (משנה זבחים י"ד, י; גמרא זבחים קי"ז א). ההקרבה בבמות אלה יכלה להיעשות על ידי כל אדם ולא רק על ידי כהנים (משנה שם). ג. לגבי קרבנות שאין להם זמן קבוע, ישנה מחלוקת בין התנאים האם הם הוקרבו במשכן (זבחים קי"ז א-ב). אבל קרבנות שיש להם זמן קבוע, כגון קרבנות החגים, הוקרבו במשכן לכל הדעות. כפי שהזכרנו לעיל, בתנ"ך מוזכרת הקרבת קרבן הפסח בגלגל, וכן מוזכר לחם הפנים (שהוא מעבודת יום השבת) בנוב. ד. בדברי חז"ל מתואר שבאותה תקופה של תחילת ספר שמואל היתה התרופפות בעלייה לרגל ורוב העם לא קיים את המצוה, ואלקנה פעל לחזק את העם במצוה זו עד שרבים חזרו לעלות לרגל (ירושלמי ברכות ט', ה; מדרש שמואל א'; תנא דבי אליהו רבה ט'). ה. את העומר הקריבו גם במשכן, שכן גם הוא קרבן ציבור וקבוע לו זמן. וכך עולה מן הכתוב בספר יהושע, שהקריבו את קרבן העומר בגלגל (יהושע ה', יא, ועיין במפרשים שם ובגמרא ראש השנה י"ג א). לגבי הביכורים – בדברי חז"ל (ספרי דברים רצ"ח) מופיע שהביאו ביכורים גם בשילה. אולם לגבי נוב וגבעון ישנן דעות בין המפרשים האם בתקופה זו הביאו ביכורים והאם הכהנים אכלו את הביכורים (עיין תוספות פסחים ל"ח ב, ד"ה "נאכלים"; תוספות זבחים קי"ט א, ד"ה "באו"; רמב"ן דברים כ"ו, ב). ו. מצוות מתנות כהונה שנעשות מחוץ למקדש, כמו ראשית הגז או תרומה, אינן תלויות בקיומו של המשכן או המקדש, והן נוהגות בפועל גם כיום.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il