שאל את הרב

עונש מיתה לכהן שעבד בטומאה

undefined

הרב משה מאיר אבינר

ו אייר תשפ"א
שאלה
שלום לכבוד הרב יש לי שאלה על דין כהן שעבד בטומאה במשנה סנהדרין ט ו : "הגונב את הקסווה, והמקלל בקוסם, והבועל ארמית--קנאין פוגעין בהן. כוהן ששימש בטומאה--אין אחיו הכוהנים מביאין אותו לבית דין, אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה, ומוציאין את מוחו בגזרין." 1. למה לשון של דין זה שונה מדינים הקודמים - "קנאים פוגעים בו" 2. בדינים הקודמים מי שרואה את המעשה אין לו ספק שנעשתה כאן עבירה. לעומת זאת בכהן ששימש בטומאה חייבים לברר האם הוא באמת נטמא והאם הוא לא נטהר. איך מאפשרים לפרחי כהונה להכריע בזה ללא חקירה שבית דין עושה? תודה רבה
תשובה
שלום וברכה, עיין בחידושי הר"ן (סנהדרין דף פא:) שכותב שכל הלכות אלו הם 'הלכה למשה מסיני' כפי שמפורש ביחס לבועל ארמית. ולפי זה ההבדלים בין ההלכות נובעות מאיך נאמרה ההלכה. אך הרדב"ז (שו"ת חלק ב סימן תרלא) חולק ומוכיח מהרמב"ם שטמא ששימש אינה הלכה למשה מסיני מכך שכתב בהלכות ביאת מקדש (ד, ב): "אף על פי שאם עבד בטומאה אינו חייב בבית דין אלא מלקות אחיו הכהנים לא היו מביאין אותו לבית דין אלא מוציאין אותו לחוץ ופוצעין את מוחו ואין ממחין עליהן בכך". ומדוע כתב אין מוחים בידו אדרבה תבוא עליהם ברכה שקיימו ההלכה ומדוע שיעלה על הדעת שמוחים בידם. ומוכיח זאת גם מלשון המשנה "לא היו מביאין אותו לב"ד" ואם הלכה היא פשיטא שלא היו צריכים להביאו לב"ד. לכן כותב "נראה לי לפרש דגונב את הקסוה והמקלל בקוסם וטמא ששימש אף על פי שאם היו באים לב"ד מלקין להו ותו לא, תקנו רבנן שיפגעו בהם קנאים בענין שאמרו ב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה". לפי דבריו יש הבדל בין בועל ארמית שזו הלכה למשה לשאר הדינים במשנה שזו תקנת חכמים. בהמשך הרדב"ז דן מתי ניתן לפגוע בחוטא? בבועל ארמית כתוב שיכול לפגוע בו כל זמן שלא פרש, אך לאחר מכן לא. עפ"ז כותב שכך גם לגבי טמא כל זמן שנמצא במקדש יכולים לפגוע בו אך אם יצא לא. עפ"ז ניתן להסביר שלכן כתוב שפרחי כהונה פוגעים בו שרק הם מצואים בזמן העבטדה במקדש. וז"ל: "לפי זה אם יצא מהעזרה לא היו יכולין לפגוע בו או אם הפך בצנורא מבחוץ לא היו פוגעין בו והכי משמע לישנא דמתניתין דקתני פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה משמע דבתוך העזרה היה. וכן המקלל בקוסם דוקא בשעה ששמעו דהיינו בתוך כדי דבור אבל לאחר זמן לא היו יכולין לפגוע בו אלא מביאין אותו לב"ד ומלקין אותו". אך עדין יש לשאול מדוע דווקא פרחי כהונה פוגעים בו ולא כלל הכהנים? התפארת ישראל (על המשנה) עונה שנתנו זאת לכהנים הצעירים כדי לחנכם לעבוד בקדושה וטהרה. והרב ראובן מרגליות וספרו מרגליות הים עונה שהכהנים המבוגרים פחדו להטמא כאשר הורגים את החוטא ולכן נותנים זאת לפרחי הכהונה שעדין לא עובדים בפועל במקדש. בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il