שלום הרב! אם בחוזה השכירות נכתב ונחתם שכאשר מגיע מאן דהוא ללון בדירה צריך ליידע את המשכירים ולקבל אישורם לכך, האם אומנם יש חובה כזו? שכן לישון במיטה - זה נהנה וזה אינו חסר (לילה אחד), שימוש במים וחשמל - השוכר משלם, נזק פוטנציאלי - השוכר משלם... אם כן, למה להודיע להם? מדובר בשבת, בדירה בה לא יגיע שוכר חדש בהפתעה... שנית, אם אומנם יש חובה כזו, במידה והשוכר לא מעוניין להודיע ולא רואה בזה צורך וערך, האם על המתארח להודיע, כדי שהשוכר לא ייכשל או משהו כזה, אחרת להימנע מלהגיע? (למשל אם בשישי לא ניתן להודיע למשכיר ולקבל את אישורו לכך) חן חן וכל טוב!

שלום רב. ככלל צריך לדעת שחוזה השכירות מחייב את שני הצדדים, עם זאת חשוב לדעת שלעיתים כוונת המשכיר בחוזה אינה בדיוק כפי הכתוב, ולכן הדרך הכי טובה היא פשוט ליצור קשר עם המשכיר או לבקש ממנו רשות. מקורות: יש לנו כלל בדיני ממונות, שהכל הולך לפי החוזה ולפי מה שהתנו מראש. דוגמא לכך, בהלכות שכירות בתים (חו"מ שט"ז א') מבואר שיש לשוכר היתר להשכיר לאחרים, והיתר זה תלוי בתנאים מסויימים, ואחד מהם, שלא יהיו בני ביתו של השוכר השני מרובים משל הראשון, אלא שהוסיף המחבר בשם הרשב"א (שם סע' ג') שאם התנו מתחילה שביד השוכר להשכיר לאחרים, הוא רשאי להשכיר אפילו למי שבני ביתו מרובים, כיון שהכל לפי תנאו (ועיין שם, שאם אין לשוכר רשות להשכיר, ובכל זאת עבר והשכיר, מותר הכסף שייך למשכיר (רמ"א שס"ג י' ונתיבות שט"ז סק"ב), אך יש מצבים שהכל שייך למשכיר (עיין בנתיבות שם). אגב הדברים נציין למה שכתבו האחרונים (ראה פתחי חושן שכירות פרק ד' הערה כ"ב) שכיום בארץ ישראל המשכירים מקפידים על כך, ולכן נהוג שהשוכר אינו רשאי להשכיר לאחרים, ועל כך נאמר מנהג עוקר הלכה, כיון שאדם שוכר על דעת מנהג המקום, וכל שכן שיש בכך איסור, במידה והאיסור להשכיר לאחרים מפורש בחוזה השכירות, לכן אם אין נתינת רשות מפורשת להשכיר, אסור להשכיר לאחרים. לגבי מה שכתבת ביחס לדין "זה נהנה וזה אינו חסר" וכו', זה אינו שייך אלא בסתמא, אולם בנידון השאלה כיון שהאיסור מפורש בחוזה השכירות, אין לעבור על דעתו של בעל הבית והחוזה מחייב. עם זאת מומלץ לשאול את המשכיר למה בדיוק הוא התכוון, כיון שלעיתים רבות מתברר שכוונתו שונה מעט. כמובן שהכי טוב ליצור איתו קשר ולבקש ממנו רשות. בברכה נאמנה,