שלום כבוד הרב. כתוב בגמרא שני אמרות שלכאורה נראות סותרות זו את זו. מחד כתוב (נדרים ל"ח.): "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וְחָכָם וְעָנָיו". ומחד כתוב (שבת צ"ב.): "דְּאָמַר מָר: אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וּבַעַל קוֹמָה". מדוע באחד כתוב שהתנאי האחרון הוא גדר "עניו", ואילו בשני כתוב גדר "בעל קומה"? האם זה אותו הדבר? ואם זה לא אותו הדבר, מה באמת צריך אדם לדעת שיגיע למעלה שכזו, בעל קומה או עניו? אשמח לשמוע דעתך, בברכה, גילעד

שלום ביאור המושג בעל קומה - כפי שכותב הר"ן בדרשותיו (הדרוש החמישי): "בעל קומה, להיותו יותר נראה אל ההמון בענין ההדור, כמו שאמרו בבכורות (מה ב) מנין שהקב"ה משתבח בבעל קומה, ולזה אין ראוי לדבר ברבים אלא איש שיהיה בעל קומה שיהיו דבריו נשמעים יותר, כענין שאמרו בתענית (טז א) תנו רבנן יש שם זקן אומר זקן, אין שם זקן אומר חכם, אין שם לא זקן ולא חכם אומר אדם של צורה..." - בעל קומה הוא אדם גבוה שמדבר בשפה רהוטה ובהירה שדבריו נשמעים לציבור. כדי לענות על שאלתך, ראוי להתבונן מדוע נביא צריך להיות עשיר? (תנאי שקיים בשני המקורות שציינת) [ הדברים הבאים הם בשם הרב דב קדרון, הובאו באתר פורטל הדף היומי]: מדוע הנביא צריך להיות עשיר, הרי לכאורה הנבואה הוא עניין רוחני שלא אמור להיות קשור לעושר גשמי? במסכת נדרים (לח,א) הגמרא לומדת תנאי זה ממשה רבנו ע"ה, שלאחר שנשברו הלוחות הראשונות אמר לו הקב"ה: "פסל לך", וכך אמר שם רבי חמא בר' חנינא: "לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות, שנאמר: פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, פסולתן שלך יהא". מכאן משמע שבזמן נתינת הלוחות הראשונים משה רבנו עדיין לא היה עשיר. על פי זה ביאר מרן הרב קוק זצ"ל שתכונת העושר אינה הכרחית לנביא, כי כאשר העולם מצוי בשלמות, כפי שהיה במעמד הר סיני, בזמן נתינת הלוחות הראשונים, אין לעושר מעמד מיוחד אלא זהו אחד מסוגי השפע שמשפיע הקב"ה על עולמו. אולם כאשר ירד העולם ממדרגתו, בעקבות חטא העגל, מאז נוצרה לעושר תדמית "נוצצת" שמאפשרת לבעליו להשפיע ולפעול בעולם וגורמת לקולו להישמע באופן מיוחד. מאז אותה ירידה משמש העושר כמסייע לחכמים להשמיע את דבריהם, כמו שכתוב (משלי יד,כד): "עטרת חכמים עשרם", ולכן גדולי מוסרי התורה שבכתב ושבעל פה שבין חכמי ישראל היו גם עשירים, כפי שאמרו (גיטין נט,א): "מימות משה עד רבי, ומימות רבי עד רב אשי, לא מצאנו תורה וגדולה במקום אחד". [עד כאן דברי הרב קדרון] למדנו מדבריו שיש תנאים בסייסים לנבואה כמו חכם או עניו ( הוא לא עסק בזה, אך נראה כן מסברא) ויש תנאים המשתנים לפי הדור והתקופה. כמו כן בעל קומה כפי שהסברנו על פי הר"ן, הוא תנאי שמסייע לנביא לפי צורך התקופה והזמן. ראוי לציין שיש דיון לגבי הגירסא של בעל קומה במובאת בגמרא בשבת עיין שם בדברי מסורת הש"ס אות ט' ומדברי הרב ניסים גאון (מובאים בצידי הגמרא) נראה שלא גרס בעל קומה. יום טוב