שאל את הרב

  • הלכה
  • האם מברכים במקרים שונים

מתי מברכים ברכת הטוב והמטיב על יין?

undefined

הרב דניאל קירש

ג אייר תשפ"ב
שאלה
האם בשבת שמקדשים על יין הקידוש, ולאחר מכן במהלך הסעודה מביאים יין אחר. צריך לברך הטוב והמטיב?
תשובה
שלום וברכה, צריך לברך ברכת הטוב והמטיב אם התקיימו התנאים הבאים (המבוארים בסימן קעה): א. לא נגמר היין הראשון. שאם נגמר היין הראשון, אין ביין השני ריבוי טובה כל כך, שהרי הביאו את היין החדש משום שנגמר היין הראשון (משנה ברורה ס"ק ג). ב. היין השני לא ידוע כגרוע מהיין הראשון (סעיף ב). ג. היין השני לא היה על השולחן בזמן שבירכו על היין הראשון, שאם שתי היינות נמצאים יחד על השולחן יש לברך על היין המשובח לפני היין הגרוע וממילא לא ניתן לברך ברכת הטוב והמטיב על היין השני הגרוע (סעיף ג). ד. יש אדם אחר עמו ששותה את היין. בנוסף צריך שחברו השותה עמו את היין יהיה שותף עמו ביין. אשתו או ילדיו נחשבים כשותפים. אם מדובר באורח - בעל הבית יעמיד את הבקבוק על השולחן כך שמי שרוצה יוכל לשתות ואז הם נחשבים כשותפים ויכולים לברך ברכת הטוב והמטיב (סעיף ד ומ"ב שם). מקורות והרחבה: א. לדעת הרמ"א (בסעיף א) ניתן לברך ברכת הטוב והמטיב אפילו אם נגמר היין הראשון. אולם המשנה ברורה (ס"ק ג) הביא שיש בזה מחלוקת, וכתב שאם אין להם כלל מהיין הראשון אין לברך ברכת הטוב והמטיב משום שבמקרה שכלה היין, לא מחמת שינוי הביאו יין נוסף, אלא מפני שכלה הראשון ואין בזה ריבוי טובה כל כך. ב. יש מהראשונים שנקטו שאין לברך אלא כאשר היין השני ודאי טוב מהיין הראשון. וכתב כף החיים (סע' יב) שהרוצה לחוש לשיטתם ולא לברך רשאי, אך יברך בליבו. ג. הנה השולחן ערוך נראה כסותר את עצמו בעניין זה. בסעיף א כתב (ע"פ הטור): "הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב. ולאו דוקא הביאו להם מחדש אלא הוא הדין אם היה להם מתחלה שתי יינות מברכין על השני הטוב והמטיב". הרי שיש לברך הטוב והמטיב כאשר היה לו את היין השני מתחילה. ואילו בסעיף ג כתב (על פי המרדכי): "הביאו לו יין רע ויין טוב כאחד יברך מיד בורא פרי הגפן על הטוב ופוטר את הרע ולא יברך על הרע תחלה בורא פרי הגפן כדי לברך אחריו הטוב והמטיב כי לעולם יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה". הרי שאין לברך הטוב והמטיב כאשר שתי היינות באו כאחד. בבית יוסף הביא את דברי הטור (מקור ההלכה בסעיף א) ודברי המרדכי (מקור ההלכה בסעיף ג) כמחלוקת. כנראה שהשולחן ערוך חזר בו וסבור שאין סתירה בין הדעות, וצריך ליישב את דבריו מדוע אין סתירה. מצינו שני יישובים לסתירה: תירוץ הרמ"א לסתירה בשולחן ערוך: הרמ"א בסעיף א יישב את דברי השולחן ערוך, שכוונת השולחן ערוך בסעיף א שצריך לברך הטוב והמטיב "דוקא שלא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן אבל היו ביחד אינו צריך לברך אלא בורא פרי הגפן כמו שיתבאר סעיף ג' (דברי עצמו להשוות הטור עם מרדכי פרק הרואה) (בית יוסף)". המשנה ברורה (ס"ק ד) הביא שתי שיטות מתי נחשב שהיין השני לא היה לפניו שצריך לברך עליו: א. לדעת הלבוש לא מברכים הטוב והמטיב כאשר שתי היינות נמצאים על השולחן. ב. לדעת הלחם חמודות לא מברכים אלא אם כן היין השני נמצא במרתף מחוץ לבית. וכתב המשנה ברורה שספק ברכות להקל (כלומר שאין לברך אלא אם כן היין היה במרתף). אולם (בס"ק יד) התייחס המ"ב למקרה שמסופק איזה יין יותר טוב, וכתב: "ואם מסופק לו איזהו טוב ואיזהו רע מותר לו לכתחלה לברך בפה"ג על האחת וברכת הטוב על השני אף שהובאו לפניו לכתחלה שניהן כאחת וזהו מדינא ומ"מ טוב להדר כשיש לו ספק איזהו טוב שמתחלה יסלק אחת מן השלחן ואח"כ יברך בפה"ג על האחת ואח"כ יברך ברכת הטוב על השני ויוצא בזה ידי כל החששות. כתב באליה רבה דכן אם רוצה לברך על כמה יינות יסירם עכ"פ מהשלחן בשעת ברכה ראשונה ואח"כ כששותה אפילו כמה יינות מברך על כ"א ברכת הטוב". עכ"ל המ"ב. הרי שאם לא ידוע איזה יין משובח מעיקר הדין ניתן לברך אפילו כאשר היינות נמצאים על השולחן יחד. וראוי לסלק מהשולחן את השני ואז לברך עליו. בס"ק יד המשנה ברורה לא הזכיר את דברי הלחם חמודות שצריך שהיין לא יהיה בבית. ניתן ליישב שבס"ק יד המ"ב רק ציטט את לשונות הט"ז והאליה רבה ולפי מסקנתו בס"ק ד צריך לומר שיסלק את היין לא רק מהשולחן אלא גם מהבית, וצ"ע. לא הזכרתי למעלה את דברי הלחם חמודות שצריך שהיין השני לא יהיה בבית משום שלכאורה שיטה זאת לא עיקר בדעת הפוסקים. בשולחן ערוך לכאורה לא נראה כך (מה כתב בשער הציון ס"ק ו נראה מחודש במשמעות השולחן ערוך). וכן הלבוש הט"ז והאליה רבה המובאים במ"ב (ס"ק ד, וס"ק יד) משמע שלא סוברים כך. ואף שהמשנה ברורה חשש לשיטה הזאת אבל בהמשך דבריו משמע שלא חשש לזה כפי שכתבנו. כמובן שהמחמיר כשיטה זאת תבוא עליו ברכה. עד כאן לגבי תירוץ הרמ"א לסתירה שולחן ערוך. בערוך השולחן (ס"ו) כתב שלא צריך להגיע לתירוצו של הרמ"א משום שהשולחן ערוך בסעיף א מדבר שהיו היינות יחד בשעת הברכה, אלא שצריך לברך הטוב והמטיב משום שהיינות הם משני מינים כמו יין שחור ויין אדום, ושניהם טובים; ובעל כרחו צריך לברך על האחד "בורא פרי הגפן", ועל השני "הטוב והמטיב". לדעת כף החיים (ס"ק י) אין לברך אלא אם שותים רביעית מהיין הראשון ומהיין השני, והביא כן גם בשם המסגרת זהב על קיצור שולחן ערוך. אמנם במשנה ברורה לא הזכיר תנאי זה ומשמע שלא סבירא ליה שזה מעכב. כל טוב!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il