א. האם יש לברך כיום ברכת 'שחלק מחכמתו ליראיו' כאשר רואים גדולי תורה? ב. האם אשה חייבת בברכת 'שחלק מחכמתו ליראיו' כאשר היא רואה אחד מחכמי הדור?

שאלה: האם אשה חייבת בברכת 'שחלק מחכמתו ליראיו' כאשר היא רואה אחד מחכמי הדור? תשובה: שלום וברכה, א. לא מברכים היום ברכת שחלק מחכמתו ליראיו (ערוך השולחן רכד ו, שו"ת מנחת אשר קורונה סי' נג). ויש אומרים שגם היום מברכים ברכה זאת (חזון עובדיה ברכות עמ' תה). ב. לדעות שיש לברך היום ברכת 'שחלק מחכמתו ליראיו' אין הבדל בעניין זה בין גברים לנשים. מקורות והרחבה: א. רבים לא נוהגים לברך ברכת 'שחלק מחכמתו ליראיו' בימינו, ונאמרו כמה טעמים להסביר מדוע לא מברכים. בחסד לאלפים (רכד, יב) כתב שאפשר שאין לברך ברכה זו משום שאין דין תלמיד חכם בזמן זה. בחזון עובדיה (טו בשבט, עמ' תה) דחה סברת החסד לאלפים, וכתב שאף אם אין לנו דין תלמיד חכם בזמן הזה לכמה הלכות, לעניין הזה ודאי שיש דין תלמיד חכם שיש לברך עליו, ויפתח בדורו כשמואל בדורו ובתנאי שיהיה מופלג בתורה. וכך נראה מסתימת המשנה ברורה (רכד, ו) שלא ציין שלא נוהגים לברך כפי שציין על ברכות אחרות. בערוך השולחן (רכד, ו) כתב: "וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר ולכן נמנעים עתה מברכה זו". כעין זה כתב המנחת אשר (שם): וכיוצא בדבר ברואה חכמי ישראל, וכי כיצד נקבע על מי ראוי לברך ועל מי לא. הלא בימי קדם היו גדולי ישראל שכל העולם כולו האירה מכבוד תורתם ולא היה איש שפקפק בגודל קומתם. גדולים אלה מקובלים היו על כל העם כולו. לא כן בימינו, כל עדה וכל חוג עם הגדול שלו, וכל חצר והצדיק שלה, זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה, ואם באנו להורות שאכן ראוי לברך ברכה זו, זה מברך ברכה לבטלה וחברו פוגע בכבוד התורה. ומטעם זה נראה לענ"ד שיש להמנע מלברך ברכות אלה שאינם ברכות חובה אלא ברכות הרשות". טעם נוסף שאין לברך בשם ומלכות כתב כף החיים שיש ספק בלשון הברכה אם צריך לומר 'שחלק מחכמתו ליראיו' או 'שנתן מחכמתו ליראיו'. ולענ"ד צריך עיון שמסתבר שאין זה מעכב אם אומר את הנוסח 'שנתן מחכמתו ליראיו' במקום 'שחלק מחמכתו ליראיו'. שוב מצאתי שהיחוה דעת (ד, טז) השיג על דברי כף החיים וכתב שאין קפידא בהבדל בנוסח והוכיח שאינו מעכב ע"ש. הבן איש חי (פרשת עקב) כתב שלא לברך ברכה זו בימינו. סיפר הראשון לציון הג"ר מרדכי אליהו, שכשנסעו הוא והרב הראשי האשכנזי מרן הג"ר אברהם שפירא לאמריקה היה שם כנס, ואדם אחד בירך עליהם "שחלק". מיהר הרב שפירא למחות ואמר "ברכה לבטלה, ברכה לבטלה", ואילו הרב אליהו אמר "אמן ואמן", וביאר לאחר מכן שכוונתו: "אמן אחד במשמעות של "אמת" - על הרב שפירא, ואמן שני במשמעות של "כן יהי רצון" עלי". כמובן שהוא אמר זאת בענוותנותו. אך ברור שהגר"מ אליהו היה מיחידי הדור שניתן לברך עליהם ברכה זאת לאלה שנוהגים לברך היום. בספר זקניך יאמרו לך (עמ' כ) מובא שהגר"מ פיינשטיין אמר על כמה גדולים שאפשר לברך עליהם ברכה זו, וכשנשאל אם אפשר לברך עליו השיב שאפשר לברך עליו. בברכה.