האם מותר לבעל הקורא לשתות מים לפני הקריאה (לצורך הקריאה)?

שלום וברכה, מותר. ניתן להקל ולשתות מים לפני קריאת המגילה אפילו שאינו לצורך קריאת המגילה. כל שכן שמותר לשתות לצורך הקריאה. מקורות והרחבות: הרמ"א (סימן תרצב סעיף ד) כתב שאסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפילו התענית קשה עליו. המ"ב (ס"ק יד) הביא בשם המגן אברהם שאף שאסור לאכול, מותר לטעום כביצה פת או משקין שיעור כביצה. אולם הוסיף המ"ב בשם המגן אברהם שטעימה מותרת רק לצורך גדול, דהיינו לצורך חולה קצת או מי שמתענה והתענית קשה לו. הגר"ע יוסף [יביע אומר (ח"ט סי' סז), חזון עובדיה (עמ' צה)] היקל לטעום אפילו שלא לצורך גדול (וכתב שהמחמיר שלא לטעום כלום תבא עליו ברכה). והוסיף ביביע אומר שאף המגן אברהם לא כתב כן אלא לחומרא בעלמא, ושאף הפמ"ג הבין כך במגן אברהם ע"ש. ובמעין אומר (ח"ג, עמ' שעז) נשאל מה הסיבה שהמגן אברהם החמיר שלא לטעום כלום קודם קריאת המגילה. והשיב במעין חיוך: "תשאל אותו". וראה בחשוקי חמד (מגילה יח.) בשם הגרי"ש אלישיב שהסביר שהאיסור לאכול קודם קריאת המגילה אינו רק שמא ישכח ולא יקרא אלא זה מהלכות פרסומי ניסא שלא לאכול קודם קריאתה. אף לשיטה המחמירה יש שהקילו בשתיית מים וכפי שמצינו שמותר לשתות מים לפני הבדלה ולפני התפילה. כך כתב באבני ישפה (ח"ד סימן פא). והביא שם שהסכים איתו הרבבות אפרים. וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שאפשר להקל לשתות מים לפני קריאת המגילה. עכ"ד. ואף שמסתימת המ"ב משמע יותר שהחמיר. וכן ראה בהליכות שלמה (יט, הערה 4). מכל מקום מכיון שכל הדין של המגן אברהם הוא נאמר כחומרא כדברי היביע אומר הנ"ל, לכן נראה שאפשר להקל לשתות מים. שוב מצאתי שהגר"מ פיינשטיין היקל יותר. כך הובא במסורת משה (ח"א עמ' קצו): "ואמר לי רבנו שתמוה למה מחמירים שלא לאכול קודם תקיעת שופר. ובאמת מותר להנהיג שיאכלו כל הציבור סעודת עראי. ופעם אחרת אמר רבנו כלשון זה, שאם מקילים לאכול קודם שופר, כל שכן שקודם מגילה מותר, ואפשר כך לנהוג לכל הציבור". יש להוסיף שיש לברך שהכל על המים שאתה שותה לפני הקריאה. אף שהמטרה שלך היא להקל על הקריאה, קרוב לודאי שאתה גם נהנה מהמים אחרי הצום (ראה מ"ב סי' רד ס"ק מב). כל טוב!