1. האם מותר למבוגרים לאכול טעימות קטנות המעוררות את השומעים במהלך ההגדה? חלק המגיד הוא ארוך ואם נרצה להרחיב בו מעט - צריך "חיזוקים" גם בגיל הנערות ולעיתים גם בגיל הזקנה. מה הבעיה באכילה מועטת (שוקולדים קטנים לדוגמא) במינון שרחוק מלהשביע או אפילו לפגום ברעב, אבל ודאי מעורר? 2. האם ניתן לאכול ולשתות לאחר ההגדה לצורך סיפור יציאת מצרים? כידוע יש מצווה לספר על יציאת מצרים כל הלילה, אבל אין הרבה "קליינטים" לזה, לפחות אצלנו, שהרי אפיקומן הוא קודם חצות ולא הרבה יישארו ללא קפה או טעימות לאורך זמן רב.

שלום וברכה, 1. אכן הקושי מוכר. אך כאמור אין למבוגרים לאכול בזמן מגיד (ביאור הלכה תעג, ג). רק אנשים חלשים שאינם יכולים לערוך את הסדר כראוי, יכולים לטעום משהו לאחר כוס הקידוש ואם יש צורך גדול יכולים לטעום משהו גם במהלך אמירת ההגדה (שבט הלוי ט קיח פסקי תשובות תעג, י). 2. אפשר לשתות מים ואף תה וקפה לאחר האפיקומן. במקום צורך גדול אפשר גם לשתות כל משקה שאינו משכר כגון מיץ תפוחים טבעי (מ"ב תפא, ס"ק א). אפשר להקל בכל שתיה שאינו משכר לצורך לימוד הלכות פסח ובסיפור יציאת מצרים, ובפרט לאחר חצות (ראה חזון עובדיה עמ' קיב). אולם אין להקל ולאכול טעימות אוכל אפילו אם ללא זה האדם יירדם ולא יקיים את ההידור של "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". הרחבה: 2. אחרי שתיית ארבע כוסות אין לשתות יין אלא מים (שו"ע תפא א). ביאר המשנה ברורה (ס"ק א) שנחלקו הפוסקים בטעם האיסור, ושלשה טעמים נאמרו: א. יש אומרים שהטעם הוא שמא ישתכר ולא יספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה. ולפי זה מותר לשתות שתייה שאינה משכרת. ב. יש אומרים שטעם האיסור הוא שלא יתבטל טעם מצה מפיו על ידי שתייתו, וכמו שאסרו לאכול אחר הסדר מטעם זה. ולפי טעם זה כל שתייה אפילו אינו משכר אסור. אך כתב המשנה ברורה שגם לדעה זו מותר לשתות תה וקפה שטעמם קלוש ואינם מבטלים את טעם המצה מפיו. [החיד"א התיר רק תה בלי סוכר, ועל פיו כתב הפסקי תשובות (תפא א). אך ראה בחזון עובדיה (עמ' קיג) שהאריך להתיר גם עם סוכר, וכן הביאו בספר אהלי הלכה (סוף פרק יג) בשם הגרי"ש אלישיב]. ג. יש אומרים שהטעם הוא משום שנראה כמוסיף על הכוסות. לפי זה כל משקה הכשר לארבע כוסות - אין לשתותו לאחר הארבע כוסות. למעשה אפשר לשתות תה או קפה עם סוכר. בשעת צורך גדול אפשר לסמוך על המקילים ולשתות כל שתיה שאינה משכרת (מ"ב שם). שנזכה עוד השנה לאכול מהזבחים ומהפסחים!