- שבת ומועדים
- ליל הסדר
שאלה
שלום ותודה מראש.
ידוע לי שהמצוה היא להרחיב ב"מגיד" בענין יציאת מצרים. מה ההלכה במקרה שבני הבית חסרי סבלנות או רעבים ולא רוצים לשמוע דברי תורה בענין יציאת מצרים, ורוצים רק לקרוא את ההגדה עצמה ולהתקדם?
א.האם כשבעל הבית יודע הרבה ורוצה להרחיב, בקריאת ההגדה בלבד הוא לא מקיים את המצוה בצורה מספקת?
ב.והאם בני הבית לא מקיימים במידה מספקת?
ג.האם אפשר להמשיך לצאת ידי חובת סיפור יציאת מצרים גם ב"שולחן עורך", ולמלא אז את החיוב?
תשובה
שלום וברכה!
כפי שכתבת, אכן יש מעלה להרחיב בסיפור יציאת מצרים מעבר למה שמופיע בהגדה, וכל המרבה לספר הרי זה משובח. אבל ודאי שיוצאים ידי חובה בקריאת ההגדה כפי שהיא, גם ללא הרחבות והוספות. במצב שהשומעים לא מבינים כלל את ההגדה, כגון שהם לא דוברי עברית, אז באמת אין להסתפק בקריאה של הנוסח בלבד וחובה לבאר לבני הבית את הדברים (עיין בשו"ע תע"ג, ו); אבל במצב כפי שתיארת, שבני הבית מבינים את ההגדה ורק לא מרחיבים מעבר לנוסח הקבוע, ודאי שיוצאים ידי חובה.
ואכן כפי שהצעת, אפשר ורצוי להמשיך ולספר ביציאת מצרים גם בזמן הסעודה ואף לאחריה, וכמו שעשו החכמים שסיפרו ביציאת מצרים עד שהאיר הבוקר (ועיין בשו"ע תפ"א, ב).
בהקשר זה יש לציין, שבחלק הראשון של ה"מגיד" ישנם קטעים רבים שאינם עוסקים במישרין בסיפור יציאת מצרים אלא מהווים הקדמות לעניין זה, כגון המעשה בחמשת החכמים, דברי ר' אלעזר בן עזריה, וארבעת הבנים. הרבה פעמים אנשים מאריכים בדיונים סביב חלקים אלה של ההקדמות, וכאשר מגיעים לסיפור יציאת מצרים עצמו כבר נהיה מאוחר ומתחילים להזדרז. מומלץ, ובפרט כאשר בני הבית מתקשים להאריך בהגדה, להזדרז בקריאת החלקים הללו של ההקדמות, וכך אפשר יהיה להרחיב יותר בסיפור עצמו.