שלום הרב אני נשוי למעלה משנתיים ובשנה האחרונה עלו לי ולאשתי שאלות בכל הנושא של צניעות הלבוש , בעיקר בגלל שיש לנו חוסר ודאות בין מה עיקר הדין ומה מידת חסידות או הנהגה טובה , חשבנו לשאול פשוט על כל הגדרים ולקבל תשובה ברורה ועל פיה ננהג בעז"ה , 1. מה המקור לדין צניעות הלבוש 2. האם מותר להוציא "פאות" מהמטפחת האם זה נכלל בטפח המרובע , אם כן איך ? (האם כל השיער שהוא לפני ה4 ס"מ מותר להוציא אותו באזור הרקה? ) 3. האם זה נכון שמותר ללכת עם מכנס או טיץ במקום השוק כאשר יש חצאית שמכסה עד אחרי הברך אם כן , מה המקור לזה ומה הסברא בכך ? 4. מה הדין במקום הצוואר עד כמה מותר להשאיר מגולה , והאם עצמות בית החזה זה עד ועד בכלל או לא עד ולא עד בכלל ? 5. האם יש בעיה ללבוש שמלה שמטבע הדברים על לבישתה ניכר מקום דדיה (כמובן לא באופן בולט או חושפני אלא ישנו גומי שחוצץ בין בית החזה לשאר הגוף זה מקנה גיזרה שמייפה את גוף האישה )או שיש איסור שיראה מבנה גופה של האישה אם כן איפה עובר הגבול ? 6. האם ישנה בעיה בכמה חורים באוזנים או בנזם באף , ואם אין בעיה עקרונית האם יש בזה מידת חסידות שלא לעשות ? 7. האם יהיה נכון לומר שהשיקול המנחה בצניעות הוא שצריך לשמור את עיקר הדין קלה כבחמורה ומעיקר הדין והלאה יש לשקול את הכל במידת חסידות , כאשר מהצד השני יש את רצון האישה להראות יפה ובכך תרגיש שהתורה מוסיפה לה חן ולא להפך ? , תודה רבה מחילה על האריכות.

שלום וברכה, אשריכם! 1. הלכות צניעות מובאות בשולחן ערוך בעיקר באורח חיים סימן עה, ובאבן העזר סימן כא. בגמרא הלכות צניעות נמצאות בעיקר במסכת ברכות (כד.) ובכתובות (עב.). לאמיתו של דבר המקור הוא כבר מהתורה. בספר לבושה של תורה (סי' לז) מנה שבעה פסוקים שעוברים עליהם כאשר לא מקפידים על הלכות צניעות הלבוש. בין האיסורים: 'ופרע את ראש האשה' (שלומדים ממנו לא רק על חיוב כיסוי ראשה של האשה אלא גם חובת כיסוי עיקר גופה ושוקה ע"ש). 'והיה מחניך קדוש', 'לפני עור לא תתן מכשול' ועוד ע"ש. 2. לדעת האגרות משה והגר"ע יוסף מותר להוציא שיער מהמטפחת בשיעור 4 ס"מ. השער היוצא מהפאות נכלל ב4 ס"מ שמותר להוציא. כלומר אסור להוציא פאות מעבר לשיעור הנ"ל. 3. מותר. לדעת המשנה ברורה (סי' עה, ס"ק ב) אם החצאית מכסה את הברך די בכך ואין צורך מעיקר הדין בגרביונים. גם לדעת הגר"ע יוסף והפוסקים הרבים שסבורים שיש חיוב לכסות עד הקרסול מותר לכתחילה ללבוש חצאית עד אחרי הברך ומתחת לחצאית גרביונים, שזה גם נחשב ככיסוי. יש מקומות שלא מקובל שנשים לובשות מכנסיים מתחת לחצאית, ובמקומות אלו יש להעדיף גרביונים מתחת לחצאית ולא מכנסים. 4. את הצוואר מקדימה יש חיוב לכסות מבליטת העצמות (הגרש"ז אוירבך הגרי"ש אלישיב ועוד פוסקים כמובא בספר את צנועים חכמה עמ' טז). ראה גן נעול (עמ' 77) שיש אומרים שחיוב הכיסוי הוא מהשקע. 5. יפה כתבת שקשה להגדיר הגדרות מדויקות בעניין זה. הכלל הוא שמה שבולט ומושך את העין בצורה מיוחדת אסור. לפי מה שאני מבין את סוג הבגד שהזכרת זה בסדר. 6. אין בעיה עקרונית עם נזם באף. מסופר בתורה שהיו לאמותינו הקדושות נזמים באף. וכן לגבי יותר מחור אחד באוזן בצורה לא בולטת - הדבר מותר. אולם במקומות שהדבר מבטא פריקת עול מסוימת יש להימנע מכך. שמעתי מאשתי שבשנים האחרונות יש יותר נשים יראות שמים עם נזם באף, וכמו כן יותר נשים עם יותר מחור אחד באוזן. הכל לפי העניין. 7. נכון. כמו כן חשוב שתיראה יפה בעיני בעלה. מקורות והרחבה: 1. במקורות הנ"ל מתבאר שהחשיבות של לבוש צנוע הוא משני צדדים. א. מצד שמי שמתלבשת שלא בצניעות גורמת לגברים להסתכל ולהרהר בה ומכשילה אותם באיסור הסתכלות והרהורי עבירה. ב. מצד עצם חשיבות הצניעות ובקדושתה וכבודה של האשה. על כן אסור לאשה ללכת בחוסר צניעות אפילו במקום של גויים שאין בו יהודים. אף שלכאורה המתלבשת בחוסר צניעות לא תעבור במקרה זה על 'לפני עור לא תתן מכשול', מכיון שמסתבר שגויים לא מצווים בשמירת העיניים ובאיסור הרהורי עבירה, עדיין האשה תעבור על איסורים אחרים שהרי חייבת בכיסוי גם מצד עצם חשיבות הלבוש הצנוע. ראה עוד 'את צנועים חכמה' (ח"א מאמר א). 2. יש לציין שיש חולקים על ההיתר הנ"ל להוציא 4 ס"מ מהמטפחת (ראה מ"ב סי' עה ס"ק יד), ויש מעלה להחמיר ולכסות את כל השער. חשוב לציין שלשיטת המתירים לגלות 4 ס"מ מהשיער - האגרות משה (אבהע"ז ח"א סי' נח) והגר"ע יוסף (אוצר דינים לאשה ולבת סי' לז סעיף טו), אין מקומות אלו מצטרפים. לכן מותר לגלות כמה מקומות נפרדים שהם פחות מטפח, כגון מלפנים ומאחור (גן נעול בשם הגרי"ש אלישיב). לגבי גבול הפאות שצריך לכסות - ראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' טז) שכתב: "לכאורה נראה דהגבול בזה סוף האוזן למטה דעד שם עדין בגדר פאת שער הראש ובפרט אם עיקר הצמיחה מלמעלה אבל קרה שאשה יש לה צמיחה גם מלמטה לאוזן, במקום שלאנשים כבר יצא מגדר פאות הראש וצדעים, ונכנס בגדר מקום הזקן בהא לא קאמרי גאונים הנ"ל כיון שעיקר הצמיחה משם, ואין שערות האלו בגדר שערך כעדר העזים שמדבר משערות שהן גורמת יצר ולא הנ"ל". עכ"ל. מה שכתב שהחיוב לכסות את השיער עד תחתית האוזן, דבריו מחודשים. כמדומה שבלי פאה נוכרית זה לא כל כך אפשרי לכסות עד לשם, ואין המנהג לכסות עד כדי כך. לכאורה השיער באזור זה הוא בכלל שערות היוצאות חוץ לצמתן (ראה בספר את צנועים חכמה עמ' עו-עט בגדר שיערות היוצאות מחוץ לצמתן). ושאלתי לפני כחצי שנה את הגר"א נבנצל שליט"א ואמר שהחיוב הוא לכסות מה שמכסה באופן רגיל כאשר שמים מטפחת על הראש (התקשרתי לרב והבת של הרב שאלה את אביה ומסרה לי את תשובתו בעל פה). וכעין זה כתב הפסקי תשובות (עה, י, הערה 97). 3. בגמרא (ברכות כד.) נאמר: "שוק באשה ערוה". נחלקו הפוסקים מהו השוק. האם הכוונה שאשה צריכה לכסות עד אחרי הברך [משנה ברורה (סי' עה, ס"ק ב) אגרות משה (אהע"ז ח"ד סי' ק, אות ו)]. או שאשה צריכה לכסות עד הקרסול (טהרת הבית ח"ב עמ' קסה). ועיין ביצחק יקרא (סי' עה ס"ק ב) שדעת הגרש"ז היתה להקל כמשנה ברורה אבל לא רצה להורות קולא למי ששאל אותו. לדעת המשנה ברורה שהחיוב הוא רק לכסות את הברך אז הכיסוי מתחת הברך הוא חומרא מצד צניעות. לדעת המחייבים לכסות עד הקרסול - כיסוי מתחת לברך הוא חיוב מעיקר הדין. מכל מקום כתבו פוסקי זמננו שגם לדעת המחמירים מועיל כיסוי של גרביונים מתחת לברך. אף שלמעלה מהברך ברור שלא מועיל גרביונים בלי חצאית, ביאר בספר את צנועים חכמה (עמ' כט) שבעצם גרביונים נחשב כיסוי אלא שלמעלה מהברך אינו מועיל גרביונים משום שזה לבוש פריצות. יש לציין שלא מועיל גרביונים שקופים (טהרת הבית שם). לגבי מכנסיים מתחת לחצאית - ידוע שבתימן היו הולכים עם מכנסיים מתחת החצאית. (ראה גן נעול עמ' 93 הערה 66 בשם החזון איש ושם בעמוד 104 בשם הג"ר קלופט שההיתר פשוט). יש שאסרו מכנסיים מצד 'לא ילבש' שלדעתם מכנסיים בהגדרה הם לבוש של גברים (ראה למשל מנחת יצחק ח"ב סי' קח). יתכן שהם יסכימו שמותר ללבוש מכנסיים מתחת לחצאית וצ"ע בדעתם בזה. בספר פסקי שלמה (ח"ג עמ' 90) מובא בשם הספר 'וישיב משה' (עמ' 169-70) שהגרי"ש אלישיב נשאל: "אם יש סיבה לאסור על בנות ללכת לעשות 'סקי' מאחר והן צריכות ללבוש מכנסיים של נשים לשם צניעות? והשיב: מותר בתנאי שתלבש חלוק, שמלה או חצאית שמכסה עד הברכיים, מעל המכנסיים, ובכלל מלבוש כזה יותר טוב וצנוע ממה שנשים שלנו רגילות ללבוש". כפי שמשתמע מהגרי"ש אלישיב זה לא הכי צנוע ללבוש חצאית ומתחת גרביונים. (ועקרונית גם מכנסיים יותר צנועים מגרביונים). ויותר טוב חצאית ארוכה. וכן מובא במסורת משה (ח"ג עמ' שיא) לגר"מ פיינשטיין שאין הדבר צנוע שמתגלים הרגליים אפילו כאשר יש גרביים ויש חצאית עד אחרי הברך. 5. הגר"ב זילבר כתב שאסור ללבוש בגד שצורת האברים בולטת מתחתיו והוכיח כן מכתובות (עב:) "טווה בשוק וורד כנגד וכיו"ב כנגד פניה על פדחתה או על לחייה", וכן הוכיח מברכות (כא.) שרב אדא בר אהבה קרע בגד כרבלתא משום שהצבע היה בולט (מובא בגן נעול עמ' 193). 6. הערת הג"ר שלמה הירש שליט"א: לענ"ד בימינו גם אם יש יראות שמים שעושות כך עדיין אין זה ראוי ויש בזה תרבות לא טובה. שמעתי גם שיש אופנים שזה פוגע בכלי דם ויתכן שנחשב חובל בגופו. 7. ראה בסיפורו של אבא חלקיה (תענית כג:) שהקפיד שאשתו תצא אליו עם לבוש יפה על מנת שלא יתן עיניו באחר. ובשו"ת מהר"ם אלשקר (סוף סימן לה) כתב שהקילו בכמה דברים שלא תתגנה בעיני בעלה. לגבי נערה מובא בפסקי תוספות (תענית לה) שבוגרת שהגיע זמנה להינשא עליה ליפות עצמה שימצאו לה קופצים. אשריכם שאתם רוצים להקפיד על העניין החשוב הזה. וכבר אמר הגאון הרב חיים קנייבסקי שבזכות הצניעות זוכים לשלום בית, לזרע של קיימא ולבנים טובים (כל משאלותיך עמ' יב). וטוב שאתם עובדים יחד על העניין שחלילה אין להיכנס משום כך למריבות ולהפרת שלום בית, אלא צריך למימרינהו בניחותא (שבת לד.) ותשרה השלום בביתכם. כל טוב!