בעניין שמות שאינם נמחקים, ישנן סוגיות משיקות, שאשמח לקבל התייחסות אליהם, ואם ישנם מראי מקומות, מה טוב. 1. בזיון- האם מותר להיכנס עם שמות אלו לשירותים? בתוך ספר, עיתון, כתבי חול, פלאפון? האם משנה כוונת הכותב?. 2. אמירה- האם מותר לומר שמות אלו? האם חייבים לומר אלוקים בק'? האם מותר לשמוע שיר בו נאמרת המילה א-לוהים כשאני בשירותים?.

שלום וברכה, 1. אין להיכנס לשירותים עם עיתון או ספר שיש בו שמות ה' שאינם נמחקים (תשובות והנהגות כרך ב סי' תסו). וכן בפלאפון יש לדאוג שלא יהיו דברי תורה ושמות ה' פתוחים על הצג בשירותים. אם מדובר בעיתון או ספר שרובו חול ויש בו מעט דברי תורה ואין בו שם ה' או פסוקים, ניתן לקרוא בו בשירותים בתנאי שלא פותחים בעמוד שיש בו דברי תורה. עדיף לקרוא בשירותים משהו שאין בו דברי תורה כלל. שם שנכתב על ידי מי שאינו מאמין בה' אין בו קדושה כלל.  2. מותר לומר שמות השם בזמן תפילות ותחינות (ביאור הלכה קפח, ז ד"ה 'ואין לאומרו לבטלה'). כמו כן מותר להזכיר שם ה' בפיוטים וזמירות אם אומרם דרך שבח לקב"ה (אור לציון ח"ב, יד, לה, ביצחק יקרא קנו, ס"ק א). עם זאת, בספר מנחת אשר (שמות, סי' ו) כתב שבזמירות שבת וכדומה "לפעמים אדם אומר שם ה' בהיסח הדעת ומפסיק באמצע עניין או כופל כמה פעמים את שם ה' בלי משמעות ונמצא מזכיר שם שמים לבטלה, ומשום כל החששות הללו אפשר שלכתחילה ראוי ונכון לא להזכיר שם שמים בזמירות שבת קודש וכדומה". עכ"ד. למעשה הכל תלוי בעניין אם שרים באופן מכובד וזהיר הראוי להזכרת שם ה'.  בזמן לימוד תורה מותר לומר את הפסוקים המופיעים בגמרא עם הזכרת השם חוץ מברכות שבגמרא (מ"ב, רטו, ס"ק יד). יש מבני אשכנז שנוהגים לא לומר שם ה' גם בלימוד דרשות פסוקים וכדומה אלא נוהגים לומר 'השם' ואלקינו' (ערוך השולחן רטו ב). בני ספרד לא נהגו להחמיר בזה (כף החיים סי' רטו ס"ק יז). הוסיף ביביע אומר ( ח"ג, סי' יד) שהחומרא הנ"ל שלא לומר את הפסוק בצורה נכונה מביאה לידי קולא שבכך מכנים את השם שלא בצורה הנכונה.  לכל הדעות בסתם שיחת ידידים וכדומה אין להזכיר שם שמים ויש לכנות את שם השם, למשל לומר 'אלוקים' עם האות קו"ף במקום האות ה"א. 3. אין לשמוע שיר עם שם ה' או פסוקים בשירותים משום שאסור להרהר בדברי קדושה בשירותים (אגרות משה יו"ד, ח"א קעג).      מקורות והרחבה: 1. לגבי כניסה עם ספרי קודש לשירותים כתב המ"ב (סי' מג, ס"ק כה): "ושאר ספרים וכתבים שיש בהן שמות אם הם בכיס שרי להכניסן ויש אומרים דבעינן דוקא תיק בתוך תיק אם צריך ליכנס לבה"כ וכדלעיל לענין תפילין. וס"ת אסור בכל גווני". הרי שאין להיכנס לשירותים עם שם ה' או דברי תורה אלא אם כן יש כיסוי אחד על כל פנים, ויש אומרים שצריך שני כיסויים (דעת המ"ב נוטה שדי בכיסוי אחד כפי שציין בהליכות שלמה עמ' רמז, הע' לג). לגבי כניסה לשירותים עם עיתון שעיקרו דברי חול ויש בו מעט דברי תורה כתב בספר גנזי קודש (יד, ט) בשם הגרי"ש אלישיב הגרח"פ שיינברג והגר"נ קרליץ שאם דברי התורה מכוסים על ידי דפי העיתון מותר להכנס עמו לבית הכסא. דעת הגרי"ש אלישיב שצריך שיהיו דברי התורה מכוסים בשני דפים. ודעת הגרח"פ שיינברג והגר"נ קרליץ שדי בכיסוי של דף אחד. הוסיף הגרח"פ שיינברג שלכתחילה לא כדאי להכניסו לבית הכסא.   בשו"ת תשובות והנהגות (שם) גם כתב להתיר לקרוא עיתון שרובו חול בשירותים, וסייג שאין להקל בכיסוי של דפי העיתון אם כתוב שם ה' בעיתון. כעין זה כתב בגנזי קודש (ד, ד) בשם הגר"נ קרליץ שאם יש ספר עם פסוקים שנכתבו לשם הפסוק כמו בספרי הרפואות של הרמב"ם אין דפי הספר נחשבים כיסוי. ורק בדברי תורה בלי פסוקים יש להקל בכיסוי של דפי הספר. על פי זה אין להכניס לשירותים את ספריו של הרב חיים סבתו שליט"א משום שיש בהם פסוקים. ועוד שיש בהם המון ציטוטים מגמרות ופיוטים וכדומה, ועל ידי הקריאה בהם ישנה סבירות גבוהה שיבואו להרהר בדברי תורה (ראה מ"ב פה,ס"ק ה, והערת הגר"א נבנצל שם, ביצחק יקרא).    לגבי שם ה' שנכתב על ידי חילונים אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שתלוי אם מי שכתב את שם ה' מאמין בה' שאז יש קדושה בשם, ואם הוא לא מאמין בה' אין בשם קדושה. וראה ביצחק יקרא (סי' פה, ס"ק י) לגבי שם ה' בלעז כמו גא"ט שהמשנה ברורה התיר למוחקו, וכתב הגר"א נבנצל: "ויש אומרים שגם בזה אסור למחוק ודוקא אם כתבו יהודי אבל כתבו גוי בסתמא אין בו קדושה לכן בשטר דולר האמריקאי שיש בו שם ה' אין בו קדושה".    לגבי שם ה' ודברי תורה הכתובים במחשב ופלאפון האריכו הפוסקים בדיניו לכמה ענינים (ראה באריכות בספרים אהל יעקב - כבוד וקדושת ספרים, ואהל יעקב - כבוד ס"ת וספרי קודש, שהביא המון תשובות מגדולי ישראל בנושאים אלו). למעשה נקטו הפוסקים שמעיקר הדין ניתן למחוק את שם ה' ודברי תורה הכתובים במחשב משום שאינו נחשב כתב ואין בו קדושה [ראה אגרות משה (יו"ד ח"א סי' קעג), שבט הלוי (ח"ז סי' ד), יביע אומר (ח"ד, סי' כ אות ט), יריעות שלמה (פ"י הלכה נא) וכתב שהסכים עימו הגר"מ מאזוז שמותר]. אף שלענין מחיקה ניתן להקל בכתיבה במחשב, מכל מקום אסור שיהיה מחשב או פלאפון פתוחים עם דברי תורה או שם ה' בשירותים, משום שיש בכך ביזוי (כך אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א וכך נראה פשוט מסברא). 2. יש להוסיף שלש הערות: א. היעב"ץ (שאילת יעבץ ח"א סי' פא) כתב בשם אביו החכם צבי שיש לומר שם ה' גם כאשר לומדים את הברכות שבגמרא. אולם למעשה לא נקטו כך כמבואר במ"ב (שם) אגרות משה (או"ח ח"ב נו) וביביע אומר (שם). ב. באור לציון התיר כאמור, להזכיר שם ה' כאשר שרים זמירות שבת כגון 'יודוך רעיוני' וצור משלו. והוסיף: "אך יזהר שלא לחלק את שם ה' על ידי הניגון, שעל ידי זה נשמע כאילו מחלק את המילה לשתי מילים".   ג. לגבי מה שמוזכר במשנה בברכות (פרק ט משנה א) שתיקנו לברך את חברו בשם, היתה זאת הוראת שעה משום עת לעשות לה' לאפוקי מהנוצרים, ולא היתה התקנה לכל הדורות, וכבר בטל הצורך ולכן לא נפסק ברמב"ם ובפוסקים [ראה שו"ת יהודה יעלה (ח"א או"ח סי' ט) והרבי מלובביץ (תו"מ משיחות כ' כסלו וש"פ וישב תשלז עמ' 15)]. 3. לגבי שמיעת שירים עם שם ה' או דברי תורה במקלחת  ראה שו"ת יביע אומר (חלק ה' או"ח, סי' יא). כל טוב!