שלום כבוד הרב לפי פשוטו של תורה האיסור "לא תחנם" מדבר על שבעת עמי כנען, אבל חז"ל הרחיבו אותו על כל הגויים. האם בכל מקום כשהתורה מדברת על ז' אומות זה שייך לכל גוי?

שלום וברכה! ישנה פרשיה אחת שבה התורה מחלקת במפורש בין עמי כנען ובין שאר העמים - בעניין היחס אליהם במלחמה, כאשר אינם מוכנים להשלים עם ישראל (דברים כ', י-יח). בעניין זה ברור שיש הבדל בין שבעת העמים לבין שאר הגויים, וכך נפסק להלכה (עיין למשל ברמב"ם הלכות מלכים ו', א-ד). בעניינים אחרים יש לא פעם דיון בשאלה זו, האם הדין שנאמר בתורה מכוון דוקא לעמי כנען או לכלל הגויים. כך למשל, יש דיון בגמרא (עבודה זרה ל"ו ב) האם איסור "לא תתחתן בם" נאמר על עמי כנען או על כל הגויים. וכן יש מחלוקת בין הראשונים לגבי איסור "לא ישבו בארצך", האם הוא מדבר דוקא בעמי כנען או בכל גוי שאינו מקבל עליו את שבע מצוות בני נח (עיין רש"י גיטין מ"ה א, ד"ה "לא ישבו בארצך"; תוספות גיטין מ"ו א, ד"ה "כיון"; רמב"ם בספר המצוות, לא תעשה נ"א; הלכות עבודה זרה י', ו, והשגת הראב"ד שם). לגבי הסיבה לחילוק בין המקומות, מדוע פסוקים מסוימים התפרשו על ידי חז"ל לעניין שבעת עמי כנען דוקא ואילו פסוקים אחרים התפרשו על כלל העמים, עיין בתוספות, שדנים על כך בכמה סוגיות (יבמות כ"ג א, ד"ה "ההוא"; קידושין ס"ח ב, ד"ה "הניחא"; עבודה זרה כ' א, ד"ה "דאמר").