האם מותר לאדם להצטער על אירועים לכאורה לא טובים שעובר, הרי הכל זה רצון ה', ואם לא היה רוצה שיקרה לאדם כך לא היה קורה לו. ויתרה יתכן שבכל רע טמון טוב ורק האדם לא רואה זאת. אם כן, האם אדם שמקבלת את הגישה האמונית הזאת, חיב בכל זאת להתאבל או לבכות או להזדהות עם הזולת על צערם וכמובן, על צער עצמו?

לאדם יש בחירה חופשית, ואם בבחירתו הוא עושה רע - הרי שבוודאי זה לא בסדר. הוא בחר רע. לכל מאורע יש תכלית שמימית, אך פעמים רבות שאינה רלוונטית לעולמנו הטבעי. לכן מברכים דיין האמת על דבר רע, הגם שבעומק עניינו הוא אולי טוב. הוא הדין במקביל, על דבר טוב מברכים שהחיינו, הגם שאולי יצא ממנו דבר רע. ברכות תוקנו לפי תחושות האדם - לא לפי עומק מהלכי הבורא.