אני כל הזמן אומר את שם ה' בלב עם ניקוד האם זה בסדר אני מנסה שלא זה ממש קשה לי איך לא לחשוב על זה והאם אני עובר על חטא?

לשואל, שלום וברכה! אין כל חטא במחשבה בלב שבה אתה קורא את שם ה' כפי שהוא נכתב. כך כתב בשו"ת דברי חיים (ח"ב סי' קל), שהאיסור להגות את השם באותיותיו נאמר רק בדיבור ולא במחשבה, ואפילו מי שסובר ש"הרהור כדיבור דמי" מודה שלעניין זה ההרהור אינו כדיבור. חוץ מזה, יש לדעת שהניקוד שמודפס בשם ה' אינו צורת הניקוד של שם הוי'ה. הניקוד שמודפס מותאם לצורת הקריאה של שם אדנות, או לפעמים של של אלוקים (ראה למשל בתהלים פרק סח פסוק כא וכן שם פרק סט פסוק ז, ובשני מקומות אלה אכן קוראים את המילה "אלוקים" ולא בשם אדנות). וכתב החתם סופר (שו"ת חת"ס ח"ה סי' קצב): "אין לנו שום ניקוד מקובל בקריאת הוי' ית"ש, כי מה שמצאנוהו פעמים בניקוד אדני ופעמים בניקוד אלקים הוא לפי המקובל מחז"ל שאינו נהגה באותיותיו, אבל הנקודות השייכים לאותיותיו - אין אתנו יודע, ואפילו במקדש לא היו יודעים לקרותו בנקודותיה כי אם המקובלים איש מפי איש". וכן כתב הגר"א (או"ח סי' ה): "ניקוד השם לפי קריאתו כמו בכל הקריין שבתורה... ולכן כששני שמות סמוכין פעמים ניקודו בניקוד אלהים, אבל השם בעצמו - ניקודו נעלם, כמו כל כתבין שבתורה, וניקודו הוא סוד שם המפורש. וגם אם בא לחשוב פירוש כתיבתו - אין פירושו כן, אלא נמצא קיים".