מדוע אלוקים ברא את יצר הרע כל-כך חזק למה הוא לא יכל להגביל אותו? הרי הוא כל יכול! מה שאני מתכוון זה למה יש אנשים שיכולים להסתכל על ילדה ולרצות לאנוס אותה או אנשים שרוצים לשכב עם חיות או כל דבר אחר שלא עולה על הדעת. למה מלכתחילה אלוקים ברא את המחשבה הרעה הזאת? בסדר צריך יצר הרע כי אם לא היה יצר הרע לא היינו מביאים ילדים לעולם אבל בין זה לבין מה שאנשים עושים היום יש כל-כך הרבה אז למה בעצם?

שלום וברכה, נכון מה שכתבת שצריך יצר הרע לשם הבאת דברים טובים לעולם, וכמו ללדת ילדים. אמנם מעבר לזה יש חשיבות ביצר הרע כדי שנקבל שכר על כך שאנו מתגברים עליו (כמבואר בגמרא יומא סט:). מה החכמה בעולם שיש בו רק יצר הטוב? אולי מפריע לך גם מדוע צריך יצרים כאלה קשים. ומה אשמים אנשים אלו שיש להם יצרים כאלה, ואיזה תועלת יש בכך? כנראה שאנשים שיש להם יצרים מאד קשים ובכל זאת מתגברים על היצר - מתקנים דברים שאנשים צדיקים לא יכולים לתקן. מבחינה מסוימת התמודדות עם מקומות נמוכים והתגברות על היצר הנמוך הוא תיקון גדול יותר מהתמודדות של צדיקים. כמובן שמבחינה אחרת, אדם עם התמודדויות גבוהות יותר מתקן מקומות גבוהים יותר. הקדוש ברוך הוא נתן לכל אחד את ההתמודדות שמתאימה לו, והעולם צריך את כל האנשים על אתגריהם ותיקונם המיוחד. מיניה ומיניה יתקלס עילאה (עי' תניא פרק כז). הרחבה: בגמרא ביומא (שם) וכן בסנהדרין (סד.) מבואר שבימי עזרא ונחמיה רצו אנשי כנסת הגדולה לבטל את יצר הרע כי לא עמדו בניסיון. ואמרו החכמים שיצר הרע נברא כדי לקבל עליו שכר, ומכיוון שעם ישראל לא מצליחים לעמוד בניסיון, איננו רוצים לא את הניסיון ולא את השכר ("כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן"). בגמרא שם מבואר שרצו לבטל לחלוטין את היצר הרע וראו שאם יבטלוהו לחלוטין יכלה העולם. לכן ביטלו אותו רק קצת ע"ש. הרי שמטרת היצר הרע הוא כדי להתגבר עליו ולקבל שכר, ובנוסף כדי שהעולם ימשיך להתקיים. עוד מקור לכך שלולא יצר הרע לא היו נולדים ילדים, מובא במדרש (ויק"ר יד, הביאו הרד"ק תהלים נא ז): "רב אחא אומר: בעון - מלא: אפילו חסיד שבחסידים אי אפשר שלא יהיה לו צד אחד עון. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבון העולמים , וכי נתכוון ישי אבא להעמידני? והלא לא נתכוון אלא לצורך עצמו! תדע לך שהוא כן , שלאחר שעושין צרכיהם , זה הופך פניו לכאן וזה הופך פניו לכאן , ואתה מכניס כל טפה וטפה שיש בי; והוא שדוד אמר: "כי אבי ואמי עזבוני ויי' יאספני" (תה' כז , י)". בעניין שישנו תיקון גדול דווקא במלחמה עם יצר נמוך זה לשון התניא (פרק כז): "ואדרבה העצבות היא מגסות הרוח שאינו מכיר מקומו ועל כן ירע לבבו על שאינו במדרגת צדיק שלצדיקים בודאי אין נופלים להם הרהורי שטות כאלו כי אילו היה מכיר מקומו שהוא רחוק מאד ממדרגת צדיק והלואי היה בינוני ולא רשע כל ימיו אפי' שעה אחת הרי זאת היא מדת הבינונים ועבודתם לכבוש היצר וההרהור העולה מהלב למוח ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולדחותו בשתי ידים כנ"ל ובכל דחיה ודחיה שמדחהו ממחשבתו אתכפיא ס"א לתתא ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ואתכפיא ס"א דלעילא המגביה עצמה כנשר לקיים מ"ש אם תגביה כנשר וגו' משם אורידך נאם ה' וכמו שהפליג בזהר פ' תרומה [דף קכח] בגודל נחת רוח לפניו ית' כד אתכפיא ס"א לתתא דאסתלק יקרא דקב"ה לעילא על כולא יתיר משבח' אחרא ואסתלקות' דא יתיר מכולא וכו'. ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו לאכפיא לס"א תמיד. ועל זה אמר איוב בראת רשעים ולא שיהיו רשעים באמת ח"ו אלא שיגיע אליהם כמעשה הרשעים במחשבתם והרהורם לבד והם יהיו נלחמים תמיד להסיח דעתם מהם כדי לאכפי' לס"א ולא יוכלו לבטלה מכל וכל כי זה נעשה ע"י צדיקים. ושני מיני נחת רוח לפניו ית' למעלה. א' מביטול הס"א לגמרי ואתהפכא ממרירו למתקא ומחשוכא לנהורא ע"י הצדיקים. והשנית כד אתכפיא הס"א בעודה בתקפה וגבורתה ומגביה עצמה כנשר ומשם מורידה ה' באתערותא דלתתא ע"י הבינונים. וז"ש הכתוב ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מטעמים לשון רבים שני מיני נחת רוח והוא מאמר השכינה לבניה כללות ישראל כדפי' בתיקונים. וכמו שבמטעמים גשמיים ד"מ יש שני מיני מעדנים אחד ממאכלים ערבים ומתוקים. והשני מדברים חריפים או חמוצי' רק שהם מתובלים ומתוקני' היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש. וז"ש הכתו' כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה פי' שישוב מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה כד אתכפיא ס"א ואסתלק יקרא דקב"ה לעילא". כל טוב!