כיצד ידעו את גיל האדם בתקופת התורה והתנך? הרי היה צורך בתיעוד מדויק ובהערכה מדויקת ובזכירה של מועדים כדי לשמור על מועד ההולדה וגיל האדם? וכן כיצד ידעו לשער את חלוף הזמן הרי לא היה לוח שנה ויתרה מכך הלוח העברי, שמן הסתם קבעו את גיל האבות והנביאים לפיו לא היה קים באותה תקופה? האם הגיל המצוין הוא רק משוער והוא מצין ענין רוחני ולא גשמי?

לא יודע. אני משער שעל פי עונות השנה. אפשר לדעת אם אדם נולד ביום הארוך ביותר או בתחילת החורף וכד'. שנים אפשר לדעת, תאריך של יום יותר קשה. בכל מקרה, את מניין השנים שכתובים בתורה קיבל משה רבינו בנבואה.