בפרשת בחוקותי כתוב: והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע. הרי אם יש ברכת שובע לאדם, כלומר הוא יכול להסתפק בכמות המתאימה לו לאכול ולא מעבר לכך וזוהי ברכת "ואכלתם לחמכם לשובע". אם כן, מדוע יש צורך גם בברכת "והשיג לכם דיש את בציר וכו", שמשמעותה רצף וכמות של יבול גדולה הדורשת את קצירתה על מנת שלא תלך לאיבוד. הרי יש בה גם משמעות של עול ועבודה ולכאורה הכמות מעבר לנדרש היא מיותרת ביחוד לאור העובדה שאם תכול ברכת השובע ניתן להסתפק במועט ובכמות הנדרשת?

בס"ד שלום רב, נראה לי שהביאור הוא שיש ברכה בעצם השביעה ויש ברכה בבטחון הכלכלי. כאשר אדם רואה ברכה בעמלו, יש לו שמחה ושלווה גדולים יותר. כמובן צריך לזכור מי הוא הנותן לנו כח לעשות חיל. בהצלחה