שלום הרב, א. האם יש בעיה לשיר שירים של רבי שלמה קרליבך? ב. רציתי לדעת האם ראוי לשיר שירים בסעודות שבת גם שירים שאינם בהכרח מופיעים בסידור, וכן השיר "ייבנה המקדש" של נעמי שמר/ ביני לנדאו או השיר "ואתה ברחמיך הרבים" של הראל טל או משיריו של ביני לנדאו. תודה!

שלום וברכה, א. אין שום בעיה לשיר שירי רבי שלמה קרליבך. הוא היה אדם חשוב מאד שהחזיר אלפי יהודים לדרך התורה, ושיריו מקובלים בכלל ישראל על חוגיו השונים. ב. בהחלט מתאים לשיר בשולחן שבת גם שירים חדשים שאינם נמצאים (עדיין) בזמירונים, כדוגמת השירים שהזכרת. עם זאת לא כדאי להזניח את השירים 'הישנים' משום שיש מעלה מיוחדת בשירים שנכתבו על ידי קדושי עליון כגון האבן עזרא, ורבי יהודה הלוי ועוד. מקורות והרחבה: א. בשו"ת אגרות משה (אבן העזר חלק א סימן צו) נשאל בעניין זמר שהיה בן תורה כשר ואחר כך יצאו עליו שמועות לא טובות שמופיע פני קהל מעורב וכדומה, אם מותר לשיר את הניגונים שלו. וז"ל: "בדבר אחד שהיה בן תורה בחזקת כשרות כמה שנים והוא מנגן שעשה ניגונים על שירי קדש ולשיר לחתונות והורגלו כמה בני תורה לזמר אותם בשמחות של מצוה ועתה אין שמועתו טובה שמכנס בחורים ובתולות יחד ומזמר לפניהם, ושואל כתר"ה אם מותר עתה לזמר בניגוניו שעשה תחלה כשהיה בחזקת כשרות. לע"ד איני רואה בזה שום איסור מכיון שהם ממה שעשה בכשרותו... ובעצם מסופקני אף בהניגונים שעשה אחר שסני שומעניה, אם הם ניגונים כשרים שאין בהם קלות שראוין לנגנם, אם יש לזה ענין הנחת שם למעשה רשעים, דמסתבר דרק בעניני קדושה ככתיבת ס"ת שהוא חשיבות הנחת שמם בדבר קדושה הוא אסור להרמב"ם אבל בעניני חול אין בזה שום חשיבות במה שיהיה שמם עליהם ואין לאסור... וא"כ אף ניגונים אלו שעשה אחר שסני שומעניה נמי יותר נוטה שאין לאסור לנגן בהם. אך באלו יש לבני תורה ובע"נ להחמיר כיון שיש גם טעם לאסור אף שהוא טעם קלוש". עכ"ל האגרות משה. הרי מבואר בדברי האגרות משה שאף שאין איסור לשיר את שיריו, מכל מקום ראוי לבן תורה ובעל נפש לא לשיר את ניגוניו שעשה לאחר שסני שומעניה. יש שהניחו שתשובה זאת מתייחסת לר' שלמה קררליבך (ראה פסקי שלמה ח"ג עמ' 80). שאלתי את הרב יעקב טנדלר שליט"א, נכד הגר"מ פיינשטיין על עניין זה. וז"ל הרב טנדלר: "בכל התשובה הוא נותן טעמים להתיר. בשורה האחרונה לפני הקטע האחרון הוא מזכיר המשפט, ״יש לבני תורה ובעלי נפש להחמיר.. אף שהוא טעם קלוש״, ואז בקטע האחרון הוא מפרש שהחומרא על בני תורה הוא רק אם סני שומעניה בעניני כפירה. אבל אם זה רק בעניני קלות ראש, אבל אין שום שמועות רעות בעניני כפירה, ״הניגונים שעושה רשאין לנגן בהם, ואין להחמיר אף לבני תורה ובעלי נפש״. ר׳ שלמה זצ״ל לא נחשד בעניני עיקרי האמונה, וכל מה שעשה היה לשם שמים לקרב רחוקים לשמירת התורה והמצוות. אם תראה, התשובה נכתבה בשנת תשי״ט, ובשנת תש״כ שלמה קרלבך ניגן ושר בסעודת ברית מילה של אחי הלל שליט״א בנוכחות הסבא. גם אחי הרב מרדכי שליט״א , זכה ור׳ שלמה בא לברית של בנו, אהרן יוסף, בחול המועד סוכות, תשנ״ד, שבועיים לפני פטירתו הפתאומית של רב שלמה זצ״ל, והיה השליח ציבור לתפילת הלל, עם כל הניגונים שלו. אצל משפחתי, וברוב קהילות ישראל, ובישיבות הקדושות, ובמיוחד בבית מדרש גבוה של לייקווד, איפה שר׳ שלמה למד הרבה שנים תחת הרב אהרן קוטלר זצ״ל, תמיד שרים את השירים של ר׳ שלמה, כי ברור כחמה מהתשובה של האגרות משה שאין בכלל מקום לחשוש". עכ"ל הרב טנדלר. יצויין שהייתה למו"ר הרב צבי יהודה קוק הערכה עמוקה לר' שלמה קרליבך (ראה משמיע ישועה עמ' 155). ושמעתי מהרב איתן אייזמן שליט"א שכיבדו את ר' שלמה קרליבך לעלות חזן בנוכחות הרב צבי יהודה בישיבת מרכז הרב. עוד מסופר שאמר עליו הרבי מאמשינוב כששאלו אותו למה הוא מקרב את ר' שלמה קרליבך: "הזכויות של שלמה קרליבך", הוא אמר לחסיד, "לא רק רבות מהזכויות שיש לי, אלא אפילו מהזכויות שאתם חושבים שיש לי". ע"כ. ואכמ"ל. ב. לגבי השיר שכתבה נעמי שמר 'יבנה המקדש', ושר אותו ביני לנדאו – יש בשיר משמעות נכונה וחשובה, שכל בניין ונטיעה בארץ הקודש - זה בעצמו הכנה לבניין המקדש. וראה בספרי הרב אבינר ('והלכת בדרכיו' עמ 140, 'תמימי דרך' עמ' 158) שהזכיר שיר זה וציין שכבר אמר מרן הראי"ה קוק כדברים האלו בנאום חנוכת בית הכנסת הגדול בתל אביב (מאמרי הראי"ה עמ' 246). וראה בספר המחזיר שכינתו לציון (ח"ב עמ' 260) בשם הספר אתחלתא היא (ח"ב עמ' רנ) שפעם שרו לפני הרב המקובל הרב מרדכי שרעבי את השיר "ירושלים של זהב", והגיב מיד ואמר: "בשיר זה יש השראה מיוחדת וניצוץ רוח הקודש". ובספר פסקי שלמה (ח"ו עמ' 214) הסתייג מדיבור כאילו השיר 'ירושלים של זהב' יש בו רוח הקודש וניבא את שחרור ירושלים, משום שעם כל זכויותיה של נעמי שמר, היא היתה אשה חילונית, והשיר מזכיר בשבח את הנצרות האלילית וכורך את פעמוני הכנסיות עם הר הבית, ואם כן זהו שיר טמא. עכ"ד. ובשו"ת עשה לך רב (ח"ט עמ' קלד) כתב שהשיר ירושלים של זהב הוא טהור ונקי, ותכנו מזכיר געגועים עזים לציון ומקראיה, אך אין לשיר במנגינתו את קדושת כתר משום שזה מפריע לכוונת התפילה.