- הלכה
- מבנה בית הכנסת
שאלה
תודה רבה כבוד הרב, אנסה למקד יותר, אני מנסה להבין את ההלכה המדוברת שמצריכה שגגות העיר יהיו נמוכים מבית הכנסת, מה היא מצפה מאיתנו לכתחילה( נניח מצב שבו ארץ ישראל הייתה כולה עדיין לא בנויה, איך נבנה את בתי הכנסת ואת המבנים האחרים בעצם כמו תיאטרון, מוזיאון, היכל הופעות, בניינים כולי) ובדיעבד( במצב הנוכחי האם עלינו לשנות את כל המבנים מחדש?)
כמו כן מהי המהות של ההלכה מדוע גובה אומר משהו, כלומר הגודל לא תמיד מוסיף לא לתפילה, לא ליופי, לא לכבוד, הכל בהתאם לאותו עיניין ויכול להיות בית כנסת קטן שכולו מלא כבוד....
תשובה
יש להבחין בין העת העתיקה ובין העת החדשה, שכן המיבנה האורבני המודרני שונה מהותית מזה הקדום. אלא שגם בהתייחס לעת העתיקה, נכון להזכיר - לדוגמה - את מה שכתב המרדכי (שבת, סי' רכח) בשם הסמ"ג, שהלכה זו נוהגת "דוקא בימיהם שהיו משתמשין על הגגות". כלומר, לדידו, לא מדובר באיסור עצמי, אלא באיסור שנובע משימוש בגג, אך אין בעיה בבתים בהם השימוש נעשה בתוכם פנימה, שאותם אין מניעה מלהגביה מעל בית הכנסת. ועוד נכון להזכיר בהקשר זה את דברי המאירי (שבת יא ע"א): "וכן הדין בשסיבת הגבהתו אינה דרך שררה אלא להרבות בדיורין ועליות. ובחיבורי צרפת ראיתי דוקא בגגות שלהם שהיו משתמשין בהם אבל בגגות שלנו אין לחוש". הנה מפורש אצלו, שבכל שמגמת הגבהת הבתים מטרתה הוספת דירות ודיירים, אין שום מניעה.
ולא רק פרשנות ראשונים כך, אלא גם הלכה למעשה הסיק ערוך השולחן (או"ח סי' קנ) מהיתר מגדלים ובירניות, שהאיסור לא נהג אלא בימיהם, שהגגות היו שטוחים ונעשה בהם שימוש, אך בגגות משופעים ובגגות שבהם לא עושים שימוש, אין איסור. ועוד יצויינו דברי המגן אברהם ואליה רבה, שכאשר יש בתים אחרים שגבוהים מביהכ"נ, אין קפידא.
אשר למהות ההלכה, וטענתך שאין כל משמעות לגובה – דומה שהעובדות טופחות על פניך. עובדה היא שלמשמר הכנסת, לדוגמה, כמו גם למשמרי כבוד מלכותיים-פרלמנטריים בעולם הרחב, מזמנים רק אנשים גבוהים (יחסית); עובדה היא שבעולם כולו מתפארים בגובהם של בניינים מיוחדים, וככלל לבניינים משמעותיים מעניקים עיצוב ייחודי (גם אם לאו דווקא בגובה). לא תהא כהנת כפונדקית - ונכון אפוא שבניין שלנו הוא משמעותי, כבית כנסת, אכן יקבל ביטוי מכבד.
עם זאת, בהתחשב בשינוי האוניברסלי של בינוי הערים והבניינים בעת החדשה, כמו גם העובדה שכיום חשיבות בניין ובולטותו נבחנים ונמדדים בדרכים אחרות, הרי שההלכה למעשה הרווחת שונה בתכלית, וזאת גם כאשר מתאפשרת הגבהה. ופוק חזי מאי עמא דבר.

מה מברכים על לחמניות מאודות ("באן")
הרב עזריה אריאל | י"א אלול תשע"ט
מה המקור למנהג החלאקה?
הרב אליעזר מלמד | ח ניסן תשס"ב
לב מלך ביד ה’?
הרב בנימין במברגר | ו תשרי תשס"ח
