הרב כתב שניתן להכשיר טאבון שבתחתיתו "אבן שמוט". שאלתי: במה שונה "אבן שמוט" מחרס שא"א להכשיר?

שלום וברכה, לכלי אבן מועילה הגעלה (תנא ח). לכלי חרס לא מועילה הגעלה, כי ההגעלה לא מפליטה את הטעם הבלוע בכלי חרס. רק ליבון מועיל עקרונית לכלי חרס משום שהליבון שורף את הטעם הבלוע בכלי. אך למעשה אין אפשרות להכשיר כלי חרס בליבון משום שיש חשש שמא האדם יחוס על כלי החרס ולא ילבן בצורה טובה (שולחן ערוך תנא א). כאשר אין חשש כזה, והכלי עומד בליבון - אפשר לעשות לו ליבון (משנה ברורה ס"ק יח) . אבן שמוט דינה כחרס. ומאחר שהיא עמידה בחום גבוה, ניתן להכשירה בליבון (ספר כושרות עמ' 130).