שלום!, אני אני אוכל אורז וברכתי על זה מזונות, האם הברכה פוטרת את הקוסקוס שאני אוכל אחר כך, או שאני צריך לברך על הקוסקוס ברכת מזונות עוד הפעם?

שלום וברכה, מכיוון שקוסקוס הוא מחמשת מיני דגן, והוא יותר חשוב מהאורז שברכת עליו, הברכה שלך לא פטרה את הקוסקוס, אפילו אם הקוסקוס היה מונח על השולחן, אלא אם כן התכוונת בפירוש לפטור את הקוסקוס. כל זה כשדרך האכילה שלך שאתה מגיש לעצמך את האוכל. אך אם אתה תלוי בדעת אחרים, כגון שאתה אורח או שאשתך או אמא שלך מגישה לך אוכל, ממילא הברכה שברכת על האורז פוטרת את שאר מיני מזונות, כי מי שתלוי בדעת אחרים, כשמברך ברכה על מאכל מסוים, נחשב כאילו כיוון כוונה מפורשת לפטור את שאר המאכלים באותה ברכה. מקורות והרחבה: כתב הרמ"א (ריא ה): "וכל זה דצריך להקדים, היינו דוקא לכתחלה, אבל אם עבר ובירך על השני, אם הברכות שוות יוצא ואין צריך לחזור ולברך על זה שהיה לו להקדים, ובלבד שיהא דעתו ג"כ עליו בברכתו (ב"י סי' ר"ו ובזה הסימן בשם רשב"א). וכתב המשנה ברורה (ס"ק לג): "ואם היה מונח לפניו אתרוג וזית אף דאתרוג היה חביב עליו יותר קיי"ל לעיל בס"א דמברך על הזית שהוא ממין שבעה ונפטר ממילא אף בסתמא האתרוג ואם הוא בירך על האתרוג בסתמא לא נפטר הזית [ב"י בשם רשב"א]". אם כן כאשר אדם בירך על מאכל הפחות חשוב הוא לא פטר מסתמא מאכל אחר חשוב ממנו אלא אם כן חשב בפירוש לפטור אותו. לכן ברכה על אורז לא פוטרת אטריות אפילו כשהאטריות מונחות על השולחן (וזאת הברכה עמ' 69). לעומת זאת בכף החיים (רו ס"ק טל) כתב שנראה שהשולחן ערוך לא סבור כדעת הרשב"א שהובא בבית יוסף ונפסק להלכה ברמ"א, שהרי הוא לא הביא את דברי הרשב"א בשולחן ערוך. ולדעת השולחן ערוך אם בירך על מאכל הפחות חשוב בדיעבד פטר את המאכל החשוב שכל הדין שמקדימים את המאכל החשוב או מין שבעה אינו אלא לכתחלה ולחיבוב מצוה אבל לא לגרום ברכה משום זה. אך הבן איש חי (ש"א בלק ט) והחזון עובדיה (עמ' רעז) כתבו להלכה כדעת הרשב"א שהובא בבית יוסף והרמ"א שאם לא כיוון בפירוש לפטור את המאכל החשוב לא פטר. וכן כתב המ"ב איש מצליח (ריא הע' 2) בשם הברכת ה', וכתב שכן דעת רוב הראשונים והאחרונים. כל זה כאשר האדם לוקח אוכל על פי דעתו. אך אורח שבירך על מאכל פטר את שאר המאכלים אפילו החשובים (ביאור הלכה ריא ה ד"ה ובלבד, בן איש חי שם). וכן בבית שהאשה מגישה את האוכל, דעת הבעל לפטור את כל מה שאשתו תגיש לו (הגרי"ש אלישיב כמובא בוזאת הברכה פ"ז עמ' 65). למדנו שכדי לפטור את המאכל החשוב יותר צריך כוונה מפורשת. אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שצריך לכוון בכל פעם שמברך ולא מספיק לכוון פעם אחת לזמן. וכן לגבי מה שכתב הרמ"א (רו ה) "וטוב ליזהר לכתחלה להיות דעתו על כל מה שיביאו לו (בית יוסף טור יורה דעה סימן י"ט), אמר לי הגר"א נבנצל שצריך לכוון בכל פעם.