שלום הרב אני ילדה בת 16 מבית חילוני ואני לפני חודשיים וחצי חוזרת בתשובה אבל המשפחה שלי לא ממש תומכת בקטע הזה וממש קשה לי עם כל הדברים. יש לי חברה של ההורים שלי שהיא דתיה מלפני הרבה זמן אבל לי ממש קשה לספר להורים וגם לשמור שבת, מצוות וכו". גם ממש הייתי רוצה ללכת לשיעורי תורה בחופש הגדול כי אני עכשיו נמצאת בפנימייה ואני לא יכולה לצאת רק לזה והייתי רוצה שמישהו יעזור לי להבין למה עושים כל דבר ולהבין מה זה חזרה בתשובה וגם שידברו עם ההורים שלי כי ספיציפית אבא שלי הכי לא תומך בזה גם אמא שלי אבל אמא שלי היא יותר רגועה. אשמח מאוד להצאה לעזרה בשביל להבין את כל הקושי וגם את החזרה בתשובה ולמה אני רוצה לחזור בתשובה. תודה רבה.

בס"ד שלום לך. שמחתי מאוד לקבל את מכתבך, ומאוד התרגשתי לשמוע על ההליך הנפלא שאת זוכה לעבור. אני בטוח שאבינו שבשמים ממש גאה בך בתהליך הנפלא שלך, ואברך אותך שתזכי להמשיך להתקדם, להתעלות ולצעוד קדימה. חיי היהדות מלאים בקדושה ושמחה, מלאים עונג רוחני, ואוצרות גדולים נמצאים לפנייך. אמנם, לפעמים בצעדים בהתחלה יש כל מיני חששות, אבל חשוב שתדעי, שאת לא לבד. אני כאן בשבילך, שמח לעזור, לתמוך ולחזק ואף לעזור באופן המעשי בכל מה שאוכל. תרגישי חופשיה לפנות אלי, לשאול ולבקש, שבשביל זה אני כאן, ממש בשביל לעזור לך. הצעידה קדימה אצל רוב הבנות שנמצאות בתהליך כמו שלך, בגיל שלך, מורכבת בדרך כלל משני אתגרים: 1. קושי עם הסביבה. 2. קושי עם חוסר ידע. שני הקשיים האלו הם פתירים, ואפשר לעבור אותם. לפעמים צריך סבלנות, ולצעוד נכון, אבל חשוב לדעת שהדברים יסתדרו בעזרת ה'. לגבי הקושי הראשון. פעמים רבות הסביבה מתקשה לקבל ולהבין תהליך שהקרוב עובר. בפרט כאשר מדובר בהורים שמתקשים גם לקבל את הדבר שהילד שלהם מפתח דעה עצמאית ודרך משלו או משלה. לכן, הקושי טבעי וחשוב לפעול איתו נכון. הכלל הראשון הוא לא להיכנס לויכוחים. כאשר נכנסים לויכוחים הדבר גורם שכל צד מסתגר בצד שלו וכולם מפסידים מכך. לכן הדרך היא מתוך שיח מכבד ומעריך. דבר זה גם מאוד אמיתי, כי באמת יש לך המון על מה לכבד את ההורים שלך ולהודות להם על כל מה שהם תרמו ותורמים לך יום יום עד היום, ובעזרת ה' גם בהמשך. קל להרוס קשרים, אבל רק מפסידים מכך, ולפעמים הרבה יותר קשה לתקן אחר כך. לכן, לא רבים! כן משתפים בקושי, ברגש וברצון. ההורים שלך אוהבים אותך, ולכן כאשר הם יראו שאת באמת רוצה בדרך החדשה שלך, ושאת מאוד עצובה אם את לא בדרך הזו, הם ישתפו איתך פעולה. לכן, חשוב שהשיח שלכם יהיה בכיוון הזה. לא בויכוח מה נכון, אלא בשיתוף של מה עובר עליך, ומה הרצונות והצרכים שלך. בעבר ליוויתי תהליך כזה עם מישהי שרצתה ללבוש צנוע וההורים שכל כך לא הבינו אותה שהיא לקחו אותה לפסיכולוגית שתבדוק מה לא בסדר עם הבת שלהם. בסופו של דבר הפסיכולוגית מאוד עזרה לבת שההורים יבינו אותה וישתפו איתה פעולה. כמובן אין זה אומר שצריך גם בסיפור שלך פסיכולוגית, אלא נתתי אותו דוגמא רק לכך, שכאשר רואים שאת רצינית, יודעת מה את רוצה וצועדת עם האמת שלך, ישלימו עם זה. לכן, התחילי עם נסיון שיח בכיוון הזה. במידה והדבר לא מצליח, חשבי על דמויות שיכולות לדבר עם ההורים שלך על התהליך שלך ושתפי אותן. גייסי אותן לעזור לך. במידה וגם דבר זה לא הצליח, אשמח לעזור לך בכתיבה להורים שלך, או ביצירת קשר עם דמות תורנית שתוכל לדבר איתם. אך לשם כך אהיה צריך פרטים עלייך כדי שהדמות תוכל להיות קרובה ולא מאיימת. לגבי הלימוד. מאוד טבעי שאין לך רקע בתורה, אבל דבר זה אפשר לפתור על ידי לימוד מסודר וקבוע ועל ידי יצירת קשר עם דמות שתוכל להדריך אותך. לגבי ספרי לימוד מתאימים, אוכל לכוון אותך לספרים למתחילים, ולפי הרצון שלך אכוון אותך, כי כבר אמרו לנו רבותנו זכרונם לברכה שאין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ. לגבי דמות שתוכלי להיות איתה בקשר, גם, כתבי לי את מקום המגורים שלך, ואשדך לך מישהי שתדריך אותך. חזרי וכתבי לי ואשתדל לעזור באופן המעשי. בינתיים, היי חזקה והמשיכי. את בדרך הנכונה וזכרי שאת לא לבד... בברכה הרב יצחק גרינבלט.