מונח בהגיוני הקדמה אשר אולי מוטעית היא, אך כך היא: כאשר מישהו מסמן לי דבר על פי דבריו המושג הנרצה ימצא (ולא רק יוגדר) ע"פ הסימנים ובלשון התלמוד זה נקרא סימנים מובהקים (ובמיוחד אם סימנים לא דאורייתא, וא"כ לא ניתן לחדש מצווה מהתורה עם סימנים, ואם בכל זאת הביאו סימנים זה אומר שזה מובהק שבמובהקים ושלא ניתן לחזות בו שני פנים) וא"כ לכאורה קשה על הברייתא המסמנת למציאת החלזון שהרי חזינו בה כמה וכמה פנים ופרושים? ובאמת יש המבקשים לומר שברייתא זו אינה אלא דברי הגדה, אך קשה על הנחה זו: א. מהשקפתם של הראשונים והגאונים על אגדות הגמרא, אך אין כאן המקום להאריך. ב. שא"כ מנין לרמב"ם (הלכות ציצית פ"ב ה"ב) "שהוא דג ועינו כעין הים" ויקשה לומר שמקורו מאותו מקור ש"דמו שחור כדיו" משום שלשונו מזכירה את לשון הברייתא וככס"מ שם. ג. שהרי ברייתא זו מובאת במסכת ציצית וברור לכל מעיין שם שלא יתכן שהברייתא היא דברי אגדה. וא"כ ברור שע"י הסימנים שפסקום רבותינו הראשונים ובראשם הרמב"ם והסמ"ג ניתן "למצוא" את חלזון התכלת, והשאלה איך? נבאר את הברייתא ונראה: "ת"ר חלזון זה גופו דומה לים" הוקשה לי מה ראתה הברייתא להוסיף את המילה גופו, שהרי בחלזון אנו עסוקים? ועל כן היה ברור לי שביאור המילה גופו הוא כביאור המושג "גופו ממון" שמובא בש"ס, שפירושו: מהות, ואיך יוכל חלזון במהותו להיות דומה לים? הפיתרונים בהמשך, אך עכ"פ זה הסימן הראשון, אני צריך למצוא חלזון שנכון עליו באופן הישר "מהותו (גופו) דומה לים". (ים יכול להתפרש על הים בכללותו, ובדרך דיוק רק על קרקעיתו, עיין רמב"ן בראשית פ"א פ"י ובישעיה פ"יא פ"ט על הפסוק כמים לים מכסים ועוד מקומות). הסימן השני: "וברייתו דומה לדג" הוקשה לי מה הצורה שעליה אני אומר שזה צורת דג, שהרי בריבוי מיני הדגים מרובה גם צורתם? ובואר לי הסימן ע"פ ההבדל בין המילה "בריה" ל"יצור" הוא יצור מתיחס לצורה הפיסית, ובריה מתייחסת למהות צורתו (במילים אחרות: הגדרת צורתו), (ההבדל הלז בואר לי ע"פ המלבי"ם בפרשת בראשית בעיקר בביאור מילת ברא בפסוק הראשון (דו"ק היטב) בהבדל ברא ליצר, ובעוד הרבה מקומות בנ"ך, רק כתור משל, קריאת יצר הרע "יצר" בואר במלבי"ם באיוב עי"ש שהוא העדר וא"א להאריך) וא"כ עלינו לברר מהות והגדרת דג, והנה הרמב"ן פרשת שמיני (פ"יא פ"י) מבאר חילוק שרץ המים לחית המים, ואומר ששרץ כלל לדגים השטים, וחית הם לאילו שיש בהם רגליים ומהלכים כחית השדה וכן אמר בהשגותיו לספה"מ בשורש תשיעי אות י: "כל המינים שבים שאינם בעלי קומה הדגים כולם לכל מיניהם נקראים שרץ המים. ויש בעלי קומה שיש להם רגלים והם נקראים חיות המים לפי שהן כחיות ושיטתן והליכתן כהן. ... והשרץ הוא מיני הדגים כולם ונפש חיה הן חיות המים בעלי הקומה ... והינה כל מה שבים יכנס בכלל שני השמות האלה" וא"כ מבואר שסימנו (הסימן השני) הוא שהוא שט כמיני הדגים הנקראים שרץ המים, ועכ"כ שהרמב"ם כתב "והוא דג". ולכאורה ניתן להקשות על בירור זה, שהרי חלזון ימי נכנס להגדרת חית המים, וא"כ קשה מיניה וביה? ויבואר לקמן. המשך הברייתא לא רלוונתי לסימנים שהרי לא הביאם הרמב"ם (וע"פ זה הוכיח הרדב"ז שאינו עולה בימינו אחת לשבעים שנה, וכן דוק ברש"י על הברייתא, שאומרו על "העולה א לע" הוא סיבת יוקרו, ואי"ז סימן). ונותר לברר כיצד יתכן שהוא חילזון והוא דומה לדג, התשובה מבוארת מהרדזינער שבספרו עין התכלת (פרט הראשון סעיף כה) מביא ראיה שהחלזון שהוא מצא נקרא חלזון מגמרא ע"ז כח ע"ב ועיין. הרמב"ם מביא סימן שלישי לזיהוי החלזון והוא "דמו שחור כדיו" ובביאור סימן זה אין מה לבאר שהרי שקוף הוא לעין כל, רק ניתן להוסיף שהמהרי"ל (אין המ"מ כעת ידי) כותב שע"פ סימני הרמב"ם והסמ"ג ניתן בקל למצוא את החילזון, ומדוע שסימני הרמב"ם והסמ"ג יהיו יותר טובים מסימני הגמרא? לכאורה מבואר מדבריו שהסימן המוביל הוא הסימן הזה. אך א"כ קשה מדוע הבריתא לא כתבה א"ז אם רצונה לסמן (אין שאלה זו אומרת מדוע הברייתא לא סימנה יותר, שהרי בגמרא מובא עוד הרבה תכונות שיש לחלזון שיכולות לבוא כסימנים, אלא שאילתי שאם זה כ"כ מברר מדוע זה לא נכתב)? מבואר א"כ שסימן זה אין מסמן כלל אלא מדייק את החיפוש בלבד, ועי"ז בקל ממש ניתן למצוא את החילזון. היוצא: א. מהות גופו דומה לקרקעית הים. ב. הוא בגדר חלזון ואעפ"כ הוא שט במים כדג וא"כ ראוי להתקראות דג בהחלט לולא שנקרא חלזון (ובכל"ז כתבה הברייתא דומה, ויבואר לקמן). ג. דמו שחור כדיו. כל הסימנים האלו מפנים אותנו בדיוק רב לחלזון שנקרא דיונון הרוקחים. ומהות גופו דומה לים שהרי משנה גווניו לפי מקום הימצאותו. (ובנוגע ל"דומה" לדג, הרי כבר יצאו האנשים הטוענים נגד הראדזינער שאינו דומה מספיק לדג, עיין בספר מעשה רב על הסטייפלער שכך אמר בשם...) ואין אפילו סימן אחד לארגמון כהה קוצים, ומשום כך תמיה אני על הרב שמצדד לטובת הארגמון?

שלום וברכה! בדבריך אתה מניח כמה הנחות, שלענ"ד הן אינן הכרחיות כלל: א. אתה מניח שהברייתא נועדה לתת לנו סימנים לשם זיהוי החילזון. לענ"ד לא זו כוונתה, אלא לתאר את ההבדלים שבין חילזון התכלת לבין החילזון המצוי, החלזונות שביבשה. אפשר כמובן גם להציע הסברים אחרים על מגמתה של הברייתא, אך בכל אופן, ההנחה שהברייתא באה לתת סימנים שבאמצעותם נוכל לזהות את החילזון, אינה הכרחית כלל. ב. אתה מניח ש"גופו" היינו "מהותו". זאת על פי ההשוואה לביטוי "גופו ממון". אבל המילה "גופו" מופיעה בהקשרים רבים מאד. למשל "רחיצת גופו" - האם האדם רוחץ את מהותו? המדובר הוא כפשוטו, על הגוף הפיזי. ולפי דרכך, לא הבנתי כיצד אתה מגדיר את המהות הזו, ומדוע לדעתך מהותו של הדיונון דומה לים. ג. כך גם לגבי "ברייתו", אתה טוען שהכוונה היא ל"מהות צורתו". אבל גם כאן מוצאים את המונח הזה במשמעויות רבות ושונות, כגון "שמיר זה ברייתו כשעורה" - שם מדובר על הגודל ולא על המהות. עוד אעיר, שמתוך הנחה א' דלעיל אתה מקשה על הזיהוי של חלזון התכלת כארגמון קהה קוצים, בטענה שהסימנים שבברייתא אינם מובהקים לגביו. אבל את אותה קושיה אפשר להקשות גם על פי דרכך - האם מי שקורא את הברייתא יגיע באופן מובהק אל הדיונון? ודאי שמי שקורא את הברייתא לא יבין באופן ראשוני שהכוונה היא דוקא לדיונון. אם הברייתא רצתה לסמן את הדיונון באופן ברור, היתה יכולה לתת סימנים הרבה יותר מובהקים, כגון הזרועות שלו, והיכולת שלו להתיז דיו, דברים שאינם מצויים אצל בריות אחרות בים. בפועל התיאור של הברייתא הוא כללי ואי אפשר לראות בו תיאור מדויק ומובהק של יצור כלשהו, וודאי לא של הדיונון. בסיכום: לענ"ד הברייתא לא באה לסמן את החילזון, אלא מגמתה היא אחרת, וכדלעיל. ולכן הסימנים שבה אינם בהכרח מובהקים. ודאי שכאשר אנו מוצאים בעל חיים שאנו סבורים שמא הוא החילזון של התכלת, עלינו לראות האם הוא מתיישב באופן סביר בתיאור של הברייתא, אבל אין לצפות שהתיאור של הברייתא יצביע באופן חד וברור על היצור המבוקש. להרחבה בעניין זה, מה הן הסיבות שמחמתן לענ"ד נכון לזהות את הארגמון כחלזון התכלת, ראה כאן: https://www.tekhelet.com/pdf/Ariel-Hatekhelet.pdf בפרק ג'. לעניין התאמת החילזון לתיאור שבברייתא, ראה שם בפרק ד', סעיף 1. ולגבי הנימוקים לשלול את הדיונון, ראה בפרק ג', סעיף 7.