שלום רב מזה כמעט 6 שנים אני קוראת 10 פרקי תהילים לערך כל יום עם כמה בנות שאני לא מכירה. אני מאוד אוהבת את זה ומרגישה חיבור ישיר לאחר הקריאה. לאחרונה ילדתי ויצא שאני מפספסת את הקריאה מתוך שכחה. לעיתים ממש מתעוררת באמצע הלילה בבהלה שלא קראתי את פרקי התהילים. 1. אשמח להבין איך אוכל ״לכפר״ על כך שלא קראתי בשוגג, מרגישה מאוד רע עם זה? 2. אני מאוד אוהבת את הקריאה ולא רוצה להפסיק אך מנגד יש ימים שממש אין לי זמן נוכח הטיפול בתינוק, מה אפשר לעשות?

שלום רב וברכת מזל טוב. ראשית כל הרצון שלך לא לפספס אמירת תהילים והצער על כך, זה עצמו דבר גדול המעיד על יראת שמיים והכרה בכח התפילה. מרן הראי"ה קוק זצ"ל כתב מעין זה על צער ביטול תורה: "יש שהזמנים שמתבטלים מהתורה הם פועלים להאיר את העינים להכיר את תוכן קדושת התורה ועומק החיים שהיא משפיעה על לומדיה". 1. אין כאן חטא חלילה, הדורש כפרה. כיון שאת עסוקה בתינוק ויש בכך אונס. אם את רוצה להרגיש יותר טוב, תשלימי ביום למחרת את מה שהפסדת. אם פספת הרבה ימים, ייתכן שתוכלי ליישב את ליבך עם קריאת תיקון הכללי, שיש לו בחינה מסויימת של כל ספר תהילים. 2. טוב שתעשי התרת נדרים, ותקבלי על עצמך "בלי נדר" לומר עשרה פרקים ביום שיש לך פנאי ואינך טרודה עם הילדים וכדו'. קריאת תהילים היא הנהגה טובה וכיוון שהדבר נעשה בקביעות, הדבר נעשה כמו "נדר", וצריך לעשות התרת נדרים. עם זאת אם יש לך קושי לעשות התרת נדרים את יכולה לסמוך על תפילת "כל נדרי" שאומרים ביום כיפורים (או שבעלך יהיה שליח עבורך להתרת נדרים), כיון שלא הוצאת מפיך לשון נדר. בברכה רבה,