אפשר בבקשה תפילה לבריאות הנפש שגוי יכול לקרוא?

שלום וברכה, הוא יכול להתפלל במילים שלו, ולא צריך נוסח מסוים. אך אם הוא רוצה נוסח הוא יכול לומר: ""יהי רצון מלפניך ה', שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים, רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה (פלוני בן פלו')". אם הוא מתפלל על עצמו הוא לא צריך להזכיר את שמו. הנוסח באנגלית: May it be Your will, Lord, that You send speedily from Heaven a complete recovery — a healing of the soul and a healing of the body — to the sick person (the man's name:___ the son of:_____). מקורות והרחבה: הסתפקתי אם בתפילה על גוי מזכירים את שם אביו או שם אמו. בחולה מעם ישראל מקובל להזכיר את שם האמא של החולה. כך נראה מהגמרא בשבת (סו:) "כל מנייני בשמא דאימא". בגמרא בברכות (נה:) מובא "פלוני בן פלונית". אך יש גורסים שם "לפלוני בן פלוני". הפוסקים הביאו גם מהזוהר לך (פד.) שיש לומר את שם האמא. וכך דעת מרן הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות הראי"ה ח"ב סי' שלו עמ' ב, דעת כהן סי' קלב, עמ' רמט) שיש להזכיר את שם האמא, והביא לכך רמז מהפסוק "אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי". יש אומרים שיש להזכיר את שם אבי החולה (האליה רבה קטז א). המ"ב (קטז ג) כתב "פב"פ". המשנה ברורה סתם ולא פירש אם אומרים דווקא שם האמא או האבא. ערוך השולחן (קיט א) כתב לומר את שם אביו או שם אמו. והמנהג להזכיר את שם האמא (מנחת אשר 'תפילה לרפואת החולים', בהעלותך). וכן כתב היביע אומר (ח"ב יא) לומר שם האמא אך סיים: "ועכ"פ אין הדברים הללו לעיכובא, ונהרא נהרא ופשטיה, ואין לשנות מן המנהג". בחולה גוי יש לדון. בפשטות מתאים להזכיר שם האמא כמו שנהוג בתפילה על חולה מעם ישראל. אך יש מקום לציין שחלק מהטעמים להזכיר שם האמא לא שייכים בגוי. הבן איש חי (בן יהוידע ברכות נה:) כתב כמה טעמים להזכיר שם האמא, וז"ל: "הטעם שמזכיר שם אמו ולא של אביו, אומרים העולם כי אמו ודאית יותר מאביו ולא ניחא לי בזה, ואדרבא יש בזה חילול כבוד שמזלזל באביו שעושהו בתורת סָפֵק. אמנם נראה לי בס"ד הטעם מפני שהאשה אין עליה קטרוגים כל כך כמו האיש, חדא שהיא פטורה ממצות עשה שהזמן גרמא, ועוד מוצלת משני עונות חמורים של ביטול תורה ושל קרי, וגם להיותה אשה אין המקטרגים מקנאין בה כמו האיש, לכך מזכיר האדם בתפילתו שם אמו ולא שם אביו... ובאופן אחר נראה לי בס"ד דאף על גב דאב ואם שותפים הם בולד, עם כל זה האם עיקר הן מצד הגשמיות הן מצד הנפשיות, דכתבו חכמי הטבע שאם האם בריאה אף על פי שהאב כחוש מאד תוליד בן בריא, מה שאין כן להפך נמצא מצד הגשמיות האם עיקר וכן מצד הנפשות כונת האם בעת הזווג פועלת בילד יותר מן כוונת האב, וכמו שכתוב בישי כשהוליד את דוד המלך ע"ה". עכ"ל. הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שבגוי יש להזכיר את שם האבא כפי שעושים גם בישראל במי שבירך. והגר"ד ליאור אמר לי שמסתבר לומר שם האמא כמו בישראל. והוסיף שמסתמא הכוונה לגוי כשר שאחרת מדוע להתפלל עליו. עכ"ד הגר"ד ליאור. לגבי השאלה מתי נכון להתפלל על גוי, ראה יחוה דעת (ו ס), עשה לך רב (ט ל), חשוקי חמד (נדה לג:). בפסקי תשובות (קטז ב) כתב על פי הספר 'דרכי חיים ושלום' שנכון שלא לומר את הלשון "הוא יברך וירפא את החולה", כדי לא להחזיקו ולקיימו בחזקת חולה, אבל יכול לסיים "בתוך שאר חולי ישראל" כנהוג, שלא להרע את מזלו שהוא חולה (על פי השו"ע שלה א). אך כמדומה שברוב הסידורים כתוב לשון חולה ולכן לא שיניתי מהנהוג. ומסתבר שזה תלוי ברמת החולי עי' שם בט"ז. ביהודי אומרים "בתוך שאר חולי ישראל". מסתבר שבגוי לא מוסיפים שום תוספת כזאת, שנראה שהעניין להשתתף עם הציבור זה רק בישראל.