בגמרא (מגילה ג.) מובא שיש לימוד מיוחד מפסוק שמבטלים תלמוד תורה כדי לשמוע מקרא מגילה. וכן נפסק בשולחן ערוך (תרפז ב). מדוע שמיעת המגילה נקראת בגמרא 'ביטול תורה'? הרי קריאת המגילה לכאורה גם היא נחשבת מצוות תלמוד תורה?

כמה תשובות נאמרו במפרשים לשאלה זאת. נראה ששני התירוצים העיקריים הם: א. אמנם שמיעת המגילה היא לימוד תורה, אך ההליכה וזמן ההמתנה עד שיתאספו כולם ויתחילו לקרוא את המגילה היא ביטול תורה (ערוך השולחן תרפז ה). ב. ביטול תורה אינו רק כשמבטל תורה בכמות אלא גם ביטול תורה באיכות נחשב ביטול תורה (שו"ת חיי הלוי ח"ב סי' נ בשם הגר"ח מבריסק, וראה גם אורות התורה ז ב). הרחבה: למדנו בגמרא (מגילה ג.) שמבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. וז"ל הגמרא: "מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה, קל וחומר מעבודה. ומה עבודה שהיא חמורה - מבטלינן, תלמוד תורה - לא כל שכן? וכו". והקשו המפרשים שלימוד המגילה היא עצמה לימוד תורה, אז מדוע הגמרא קראה לזה ביטול תורה ונצרכה ללימוד מיוחד לכך. תחילה נביא את התירוצים שהובאו לעיל שנראה שהם העיקריים, ואחר כך נראה עוד תירוצים. א. ההליכה וזמן ההתאספות הם הביטול תורה כתב ערוך השולחן (תרפז ה): "ואף על גב דוודאי גם מגילה הוי לימוד תורה מ"מ ההילוך ועד הזמן שיתאספו כל העם ויתחילו לקרות המגילה הוי ביטול תורה". ראיתי שהקשה על כך החשוקי חמד (מגילה ג.): "וצ"ב דהרי אמרינן בגמרא, מכאן סמכו של בית רבי, שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה, ומסתמא לא היו הולכין ד' אמות בלא תורה, דאמרינן ביומא (דף פו ע"א) היכי דמי חילול השם. רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין". ונראה שלא קשה, שאפילו בין גדולי ישראל, לא כולם היו כרבי יוחנן שיכלו לומר משפט כזה שלא הלכו ארבע אמות ללא תורה. ועוד שמסתבר שגם לרבי יוחנן נפגע הלימוד בדרך. כעין דברי ערוך השולחן מצינו בגמרא בגמרא (ברכות נג.) לגבי ברכת האור. וז"ל: "תנו רבנן: היו יושבין בבית המדרש והביאו אור לפניהם. בית שמאי אומרים: כל אחד ואחד מברך לעצמו; ובית הלל אומרים: אחד מברך לכולן, משום שנאמר: ברב - עם הדרת מלך. בשלמא בית הלל מפרשי טעמא, אלא בית שמאי מאי טעמא? - קסברי; מפני בטול בית המדרש. תניא נמי הכי: של בית רבן גמליאל לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני בטול בית המדרש". וראה רש"י (שם ד"ה מפני בטול): "מפני בטול בית המדרש - שבזמן שאחד מברך לכולם הם צריכים לשתוק מגרסתם כדי שיתכונו כולם וישמעו אליו ויענו אמן". ב. גם ביטול תורה באיכות הוא ביטול תורה כתב בשו"ת חיי הלוי (ח"א סי' נ) בשם הגר"ח מבריסק שמכאן מוכח שגם ביטול תורה באיכות נחשב ביטול תורה. לכן של בית רבי שהיו לומדים בעיון, היה אסור להם להפסיק לשמיעת המגילה שהוא לימוד באופן שטחי, אם לא שלמדנו מהפסוק "משפחה ומשפחה" שיפסיקו מלימודם. [כעין דבריו שלימוד תורה באיכות פחות טובה היא ביטול תורה מצינו באורות התורה (ז ב) עם תוספת דברים: "בטול תורה נחשב לכל אדם כפי מדרגתו, ומי שיכול לעלות במחשבתו למדרגה גדולה, והוא מתעצל או מתפחד, ומואס במעלתו העליונה, ומניח את עצמו להיות למטה, הרי הוא מואס את תורת ד' הראויה לו, שעל זה נאמר שויתר הקב"ה על ע"ז ג"ע ושפ"ד ולא ויתר על מאסה של תורה (פתיחתא דאיכה רבתי)]". ג. לימוד מגילת אסתר אינו נחשב לימוד תורה בשו"ת בית אפרים (סי' סח) כתב שמקרא מגילה אינו נחשב לימוד תורה, וז"ל: "שקריאתה אינה תורה רק קריאתה זו הלילא ופרסומי ניסא ... ומכל מקום כשקורין בה אין בה רק משום קיום מצות קריאה שהקריאה אינה כדי להתלמד רק למען יספרו לבניהם דור אחרון אשר הגדיל ד' לעשות עמנו ופרסום תקפו של נס ואינו דומה לשאר נביאים וכתובים שנאמרו ברוה"ק ומסרום לעם ד' בתורת דברי קבלה כדברי תורה ללמוד בהם ולתכלית זה הם כתובים ומסורים לעם ה' אלה משא"כ במגילה שניתן לכתוב לשם מצות קריאה ואין מקיים מצות ת"ת בקריאתה רק מצות חכמים בקריאתה לבד". אם כן לדברי הבית אפרים מגילת אסתר לא נאמרה ברוח הקודש כשאר הנביאים אלא היא מגילה שבה מסופר הנס, והלימוד בה אינו נחשב לימוד תורה. בשו"ת אבני נזר (חלק אורח חיים סימן תקיז אות י) חלק על דבריו בתוקף, וז"ל: "ומה שכתב בספר בית אפרים [או"ח סי' ס"ז ס"ח] דמגילה אינו דומה לשאר ספרי קודש שניתנו ללמוד בהם בתורת דברי קבלה כדברי תורה מה שאין כן במגילה לא ניתנה ללמוד ואינו מקיים מצות תלמוד תורה בקריאתה. הנה זה אינו נוגע לענינינו. דמה נפקא מינה אם ניתנו ללמוד או למצות קריאה. סוף סוף נאמרה לכתוב ברוח הקודש. וגוף הדברים שכתב בשם הבית אפרים לא אאמין שיצאו דברים אלו מפי אותו צדיק שלא יקיים תלמוד תורה בלימוד מגילה ואם כן בחנם טרחו חז"ל בעלי הש"ס והמדרש שפירשו כל דברי המגילה ודרשו בה דרשות. ולפי דבריו היו כל יגיעם לריק חס ושלום כי מצות קריאה ודאי מקיים אפילו אינו יודע כל הדרשות האלה ואפילו לא ידע פי' המלות מקיים המצוה מידי דהוי אחשתרנים בני הרמכים [עי' מגילה יח ע"א]. ומי התיר להם זה לבטל מדברי תורה ולעשות מדרש מגילת אסתר. אלא ודאי מגילת אסתר תורה כמו נביאים וכתובים כי יש בה כמה למודים בכל קוץ וקוץ הן בנגלה הן בנסתר". ד. הבקי במגילה אינו צריך ללמוד אותה כתב הרש"ש (מגילה שם): "זכורני שראיתי בתשו' בית אפרים שנתקשה מאי ביטול תורה שייך בזה הכי קריאת המגילה איננה ת"ת ולע"ד מיושב ע"פ המבואר בשו"ע יו"ד סי' רמ"ו ס"ג בד"א כו' ע"ש. (נראה שטעות סופר בדברי הרש"ש וכוונתו לסע' ד). כך מובא בשו"ע (שם): "במה דברים אמורים (שצריך לשלש לימודו, שליש בתורה שבכתב, שליש שמשנה, ושליש בתלמוד) בתחילת לימודו של אדם אבל כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו". כלומר לדעת הרש"ש קריאת המגילה נחשבת ביטול תורה כאשר האדם כבר לא צריך ללמוד הרבה תנ"ך כי הוא כבר יודע אותה מילדותו. כעין זה כתב בשו"ת חיי הלוי (סי' נ) והזכיר את דברי שולחן ערוך הרב (הלכות תלמוד תורה ב ה): "שכל מי שאפשר לו להרבות ולהוסיף בלימודו בענין שלא ישכח בזה מה שלמד כבר מפני שכבר חזר על לימודו כראוי ואינו מוסיף אף על פי שאינו מתבטל מתלמוד תורה אלא חוזר תמיד על הראשונות שלא מפני חשש שכחה אלא מפני שנוח וקל לו יותר לחזור על הראשונות מלטרוח בלימוד חדש הרי זה מתחייב בנפשו ממש". לענ"ד תירוץ זה קצת קשה כי רובא דרובא דאינשי אינם זוכרים כל כך טוב את המגילה ברמה שזה ביטול תורה בשבילם ללמוד שוב. ה. הרב הולך לשמוע והתלמידים שכבר שמעו מתבטלים מהתורה עוד תירץ הרש"ש (שם): "גם יש לומר כגון הרב שלומד עם תלמידים והמה כבר שמעו מקרא מגילה והרב עדיין לא שמע שיבטל הרב וילך לשמוע מקרא מגילה אף שעל ידי זה יתבטלו התלמידים". עכ"ל. לענ"ד ק"ק להעמיד את עניין ביטול התורה דווקא במקרה של רב ותלמיד. ו. המכוון למצוות מקרא מגילה אינו מקיים מצוות תלמוד תורה יש אומרים שאם מכוון לקיים מצוות מקרא מגילה אינו מקיים מצוות תלמוד תורה. כך כתב הגר"ש קלוגר (חכמת שלמה תרפז ב): "יש לומר על פי מה שכתבתי בספרי ספר החיים [ריש סעיף ב] ליישב קושית העולם מה רבותא הוי דמבטלין תלמוד תורה, הרי מגילה נמי הוי תורה. וכתבתי ליישב, דהכוונה לשני דברים לא מהני, ואם מכוין לתלמוד תורה, אינו עולה לשם מצות מקרא מגילה, ואם מכוין למקרא מגילה, אינו מקיים בו תלמוד תורה, ע"ש שהבאתי ראיות לזה". כך גם דעת החזון איש. דבריו הובאו על ידי הגר"ח קנייבסקי (קונטרס הזכרונות לג ו). והוסיף הגרח"ק שלדעת החזון איש מי שמדבר לשון הרע אינו עובר על איסור ביטול תורה (דלא כחפץ חיים) ע"ש. חידוש זה יש לדון בו, ראה בקונטרס הזכרונות (שם) וראה בדף על הדף (מגילה ג.) מה שהביא בזה. ז. מותר לבטל לימוד תורה בענייני דאורייתא כדי לשמוע מגילת אסתר שהיא דרבנן בספר פסקי הראי"ה (עמ' 45) לידידי הרב דוד ווצלר, הביא שמרן הראי"ה קוק בעיטור סופרים (עמ' נב) הסתפק אם הלומד ענייני תורה מדרבנן מקיים מצוות תלמוד תורה מדאורייתא או מדרבנן. וכתב שלרמב"ן שסבור ש'לא תסור' זה רק בעניינים שתוקפן מדאורייתא יותר פשוט שאין קיום מדאורייתא, ואף לרמב"ם שסובר שיש 'לא תסור' גם בתקנות חכמים וכדומה שמדרבנן, אולי זה רק בקיום עניינים אלו אבל בלימודם אולי אין קיום מצווה מדאורייתא. [וראה בירושלים במועדיה פורים (עמ' קמג) לגר"א נבנצל שליט"א שעוסק בשאלה אם מי שמורה הלכה בדין מדברי סופרים כשהוא שיכור עובר באיסור תורה]. והביא בפסקי הראי"ה (שם בהערה) בשם הגרז"ן גולדברג שאם נאמר שאינו מקיים מצוות תלמוד תורה דאורייתא בלימוד ענייני דרבנן אזי מיושבת קושייתנו. שמיעת המגילה היא רק קיום מצוות תלמוד תורה דרבנן ולא דאורייתא. לכן הגמרא מחדשת שמותר לבטל לימוד תורה בענייני דאורייתא לצורך לימוד דרבנן של מקרא מגילה. והוסיף הגרז"ן שמכך שהאחרונים לא כתבו תירוץ זה לשאלתנו משמע שסבורים שהלומד תורה בענייני דרבנן מקיים מצוות לימוד תורה מדאורייתא. עכ"ד. ח. איננו יודעים את הפירוש של כמה מילים בספר דף על הדף (מגילה יח.) הביא בשם הגאון רבי יהושע ליב דיסקין מבריסק שלפי דברי הגמרא (מגילה יח.) איננו יודעים את פירוש המילים "האחשתרנים בני הרמכים". על פי זה יובן מה שאמרו חז"ל במגילה ג: - מבטלין ת"ת למקרא מגילה, והלוא קשה, שמקרא מגילה הוא גם כן תלמוד תורה. יש משום ביטול תורה מבחינת לימוד תורה שהוא עיון בפירוש הדברים. ועל זה צריכה הגמרא ללמדנו - שמבטלין תלמוד תורה לפרסום הנס. ולענ"ד צ"ע מכמה טעמים: א. דעת המהר"ל והרמח"ל שמקיים מצוות לימוד תורה גם כשאינו מבין (עי' קונטרס הזכרונות (ג ח), ומנחת אשר ויקרא פז ג). וכתב השולחן ערוך הרב (תלמוד תורה פ"ב יב-יג) שבתורה שבכתב יוצא ידי חובה גם אם אינו מבין מה אומר. ב. יש שהסבירו שרק נשים ועמי הארץ אינם יודעים את הפירוש במילים אלו אך השאר יודעים את הפירוש במילים אלה. וראה בפסיקתא זוטרתא ואבן עזרא (מגילת אסתר ח י) שהסבירו מילים אלה. ג. נראה דחוק להסביר את כוונת הגמרא שמבטלים תלמוד תורה בגלל שיש כמה מילים שאיננו מבינים. נראה יותר פשוט להסביר שיש ביטול תורה בכללות העניין (או בהליכה או בעצם הקריאה כנ"ל).