במחילה רבה אתעקש לבקש מכב’ הרב כי לא יתעלם בתשובתו משאלתי. עם כל הביקורת על חריגות בהתנהגות כוחות הבטחון, בהנחה שהיו כאלה, כיצד יכול כב’ הרב להתעלם מהאלימות היהירות והניכור שאיפיינו את פעולת הרבים בקרב הצעירים שהסתופפו בעמונה. אתמול גם קראנו על פגיעה רכושית ופיזית בראשי כוחות הבטחון שפיקדו על פעולת הפינוי בעמונה. כיצד חושב כב’ הרב יש להתמודד עם דרך זו שמנוגדת לחלוטין לדברים הנאמרים על אחדות עם ישראל וכו’ כשבפועל ההתנהגות היא של פילוג וקריעה. האם העובדה כי כב’ הרב אינו כותב על כך מילה (!) ברשימתו אינה בבחינת עידוד חס ושלום, להגדלת השבר והפילוג בעם ישראל? האין שתיקתו של הרב בבחינת פרס ועידוד למי שהרימו יד על נציגיו המוסמכים והנאמנים של השלטון במדינת העם היהודי?

הנוער שבא למחות נגד החורבן וההרס של בתי אמונה הוא אוהב עם ישראל וארץ ישראל אינו אלים ולא יהיר ולא מנוכר הוא נוער נפלא. כוחות הבטחון שבאו בכוונה מראש לפגוע ולפצוע ולהרוס בשליחות ראש הממשלה הם המפלגים את העם הם המסיתים נגד ציבור המתנחלים הם הקורעים את העם. האחריות על הקרע מוטלת על הממשלה ועל ראשה. כאשר השלטון אשר נלקח בדרך של שחיתות כפי שקבע אפילו בית המשפט מתנהג ברשעות חובה מוטלת על הציבור למחות. אך ציבור המתנחלים והנוער שלו יעשה הכל כדי לשמור על אחדות ועל שלמות העם והארץ והתורה. שלמות העם תלויה שלמות הארץ ושלמות הארץ תלויה בשלמות העם ושניהם תלוים בשלמות התורה ושלמות התורה תלויה בהם.