שאל את הרב

  • הלכה
  • כוונה וחשק להתפלל

ירידה בתפילה

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

י"ב אב תשס"ו
שאלה
השנה בשנת הלימודים שלמדתי בישיבה, בבוקר ההייתי בתפילה, ממש נהנתי והרגשתי את התפילה, זאת היתה הרגשה קסומה שלא רציתי לותר עליה לעולם, הרגשתי ממש חיבור יכולתי בתפילת שמונה עשרה להתפלל שעות ולא להרגיש איך שהזמן עובר, ובזמן האחרון לאחר שנת הלימודים התחושה המיוחדת הזאות נעלמת לאט לאט ורק ורק מדי פעם מצליח אני להגיע לזה שוב, ואני ממש לא מבין למה זה קורה לי, מה עושים?
תשובה
זה מאד צפוי. לא רק אצלך זה קורה, השלבים הראשונים בכל דבר שאנו עושים הם מלהיבים. כך גם בעזי"ה כשתתחתן אתה תתלהב ברגע הראשון ואח"כ תצטרך לעבוד על כך קשה. הקב"ה עוזר לנו שבשלבים הראשונים הוא נותן לנו הברקות שמיימיות כאלו שאנו יכולים להתלהב מדברים. זה אמיתי ומעיד על הקשר והחיבור שלנו לדבר. זה מעיד למה אנו מסוגלים להגיע. אולם אחרי ההברקה הזאת אנו חוזרים לחיים הרגילים ומכאן אנו צריכים לעלות לאט לאט לבסס את ההבזק הראשוני שהוא יהיה מבוסס אצלנו לא מכוח החידוש שבעניין אלא מכוח מה שאנו שייכים לו באמת. כך גם עם ישראל ברגע הראשון במעמד הר סיני התלהב, אולם לאחר מכן נפל וצריך לבנות את עצמו שנים ע"ג שנים. עכשיו מגיע השלב של העבודה הקשה שתיקח לך זמן רב. קח נשימה ארוכה ותתחיל לעבוד. קח לך משימות קטנות יותר שתוכל לעמוד בהם ולאט לאט תתקדם. קח לך ברכה אחת בשמונה עשרה שבה תתרכז. קח לך מצווה אחת שבה אתה מהדר וכדו'. כך תמשיך תתעלה ותצליח.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il