אני אם לילד בן 4. לעיתים בני אינו מברך על אוכל או עושה פרצופים וכו'. כן כמעט תמיד הוא עושה דווקא ומסרב לומר קריאת שמע על המיטה. כיצד עלינו לנהוג? האם עלינו להתעקש עימו או שעלינו להתעלם?

בחינוך ילדים צריך להיזהר שלא להפריז בדרישות מהילד ולשמור על איזון עדין. עיקר החינוך הוא הדוגמא האישית. הילדים אוהבים לחכות את המבוגרים וכשההורים נוהגים כהלכה הילדים לומדים מהם ועושים כמותם. אין לכפות על הילד לברך כשאינו רוצה אלא לחכות עד שירצה לברך ולקרוא קריאת שמע ויבקש זאת. עיקר החינוך צריך להיות להאהיב על הילד את המצוות ולא שיהיו עליו כעול מכביד. יש ילדים מפותחים יותר בגיל ארבע ויש פחות וצריך להכיר את כוחו של הילד ולחנכו בהתאם.