אני מתפללת כל בוקר אבל יש בקרים שאני בכלל לא מרוכזת ואני מתפללת סתם, מה עדיף, לקרוא בלי ריכוז או פשוט להפסיק ולא להתפלל תפילות או קטעים מסוימים?

עיקר התפלה היא תפלה שבלב. לכן ודאי שיש חשיבות עצומה לעבודה על הלב. זה יכול להעשות לא רק בשלב התפילה אלא גם בהתכוננות שלנו אליה. כל בוקר לפני התפלה תקבעי לך איזה חלק ואיזה דבר את בעיקר משתדלת לכוין. הכנה זו מאד עוזרת. בכל אופן יש חשיבות לתפילות הקבועות. יש פיסקא יפה של הרב קוק שבה הוא עומד על כך שגם לתפלה יש גוף ונשמה. הגוף של התפלה זה הדיבור בפועל והנשמה היא הכוונה והרגש וכו'. כמו שבחיים שלנו אין נשמה ללא גוף כך גם בתפלה אם לא יהיה גוף אזי אין גם מקום לנשמה. ומוסיף שם הרב קוק שלפעמים יש לנו תקופות ארוכות שבהם אנו מתפללים ללא כוונה. כל התפילות האלו מחד לא רוממו אותנו למה שרצינו אולם מצד שני הם מחכות לתפלה שתהיה עם כוונה. ברגע שלאחר תקופה ארוכה של כוונות בתפלה אנו באים ומתפללים בכוונה אנו מכניסים נשמה לא רק לתפלה שכיוונו בה אלא לכל רצף התפלות שנאמרו על ידנו ללא כוונה. לכן אין להפסיק את עיקר התפלה. אולם יש בתפלתך קטעים ארוכים שהם אלו שמקשים עלייך אזי את יכולה לקצר את התפלה בכדי שתוכלי להתאמץ יותר בכוונה.