בתחילת עבודתי בחברה מסויימת הוחתמתי באופן חד צדדי על חוזה עבודה, דרקוני מבחינת ההגבלות עלי אם ארצה לעבוד בחברה אחרת. גלוי ונהיר לעין כל שחוזה כזה אין לו אחיזה במציאות מבחינת דיני עבודה, חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו וכל ההגבלות בו לא תעמודנה בבית דין לעבודה. המעסיק, ביודעו כל זאת, החתים אותי על הסכם בוררות בפני רב מסויים. אני לא מעוניין להתדיין בפניו כיון שאינני מכיר אותו ואינני סומך על הלך הדברים בבית דינו. ההסכם נכפה עלי והיה תנאי לתחילת עבודתי. מהו תוקפו של הסכם הבוררות הנ"ל מבחינת דין תורה, האם כיון שלא ניתנה לי בחירה חופשית מחוייב אני לדון בסוגיה בפני בורר בכלל ובפני בית הדין הספציפי הנ"ל בפרט, והאם המעסיק יכול לתבוע את קיומו בערכאות?

כהקדמה, בנוגע לחוזה ה'דרקוני' כדבריך, המגבילך בעבודה בחברה אחרת לאחר עבודתך בחברה זו, כמה הערות. איני יודע מהן ההגבלות להם קראת 'דרקוניות', אך הגבלות מעין אלו הן הגיוניות כך שהדבר מאוד מקובל כיום. יתר על כן, אם לא רצית תנאים אלו לא היית חייב לקבל את העבודה שהרי אף אחד לא הכריח אותך לקבלה. אם רצית את העבודה על פי התנאים שנאמרו לך, אינך יכול סתם כך לבטל את תנאי העסקתך, כמה 'דרקוניים' שיהיו, שהרי לא היית חייב לחתום על התנאים האלו, אלא רצית לחתום ולכן קיבלת עליך את התנאים. באופן כללי, התחייבויות צריכות קניין, ובנידון דידן העסקתך צריכה קניין (או התחלת עבודה). חתימה על חוזה דינה כקניין סיטומתא. היינו אם מוסכם על כל הציבור וזה מנהג המדינה לקנות דברים בצורה זו, נחשב סיטומתא ומהני הקניין בצורה הזו. בנידון דידן, השטר בין העובד למעביד הינו מנהג המדינה ומועיל מדין סיטומתא. אף שלא נעשה קניין על התנאי בפני עצמו, אין הדבר משנה כמבואר במחבר חו"מ סי' שט"ו סעיף ב' שכל תנאי שכירות אין צריך קניין, כלומר קניין השכירות נעשה קניין בתנאי (סמ"ע). כמובן, שמצד דיני תנאים, אם המתחייב אינו מקיים את התנאי, אם אפשר לכופו לקיימו, אז כופים לקיימו. אם אי אפשר לקיימו, החוזה בטל למפרע. במקרה שלך זהו תנאי שאפשר לך לקיימו, ולכן אתה צריך ללכת לאותו רב פלוני שמרצונך קיבלת אותו עליך כדיין. למעסיק כמו לכל יהודי, אסור לפנות לערכאות ויש בזה איסור תורה בין החמורים ביותר (חילול ה') מייקר שם ע"ז וכו' כמבואר חו"מ סימן כ"ו :"וכל הבא לידון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו עליו השלום" ועיי"ש ואכמ"ל. כמובן, אם הנתבע אלם, כלומר אי אפשר להציל ממנו את הממון בדייני ישראל, התובע צריך לתובעו בבית דין תחילה ובית דין נותן לו רשות לדון בערכאות. לסיכום, קבלת רב פלוני כדיין, הינה תנאי בחוזה העסקתך, תנאי שאתה חייב לקיימו. יתר על כן, אף הבית דין שאליו תפנה צריך לשלוח אותך לאותו רב פלוני אותו קיבלת עליך כדיין. כמו כן, המעביד חייב לתובעך אך ורק בבית דין ולא בערכאות, אם חס וחלילה תסרב, אז בית דין יתן לתובע אישור לתובעך בערכאות. הרב אשר חג'בי