עברתי תאונה. המזיק אמר לי שלא משנה לו אם אפנה לביטוח או שהוא יתקן כי יש לו ביטוח. בעקבות כך פניתי לביטוח שלי ועשיתי תביעה נגד הביטוח שלו. לאחר מעשה, מסתבר שהוא לא הביא לי את המספר הנכון של הביטוח ואח"כ הביא לי מספר ביטוח חובה ולא מקיף ובסוף הודה בפני שאין לו כלל וכלל ביטוח מקיף (בעצם הוא שיקר בהתחלה). אני תבעתי הביטוח שלו כי ידעתי שהם משלמים הכל כולל שמאות וכו’ כרגע אני צריך לפנות לבי"ד לתובעו מכיון שאין לו ביטוח מקיף. האם אני יכול לתובעו בבית משפט, ע"מ שכך אכסה את השמאות שהוצאתי בגללו? האם הוא יכול לבחור בי"ד שאינו רשמי ולכפות אותי ללכת לשם או כל הזכות של הנתבע לבחור בי"ד היא רק לגבי בי"ד מוכר רשמי וכדומה? האם בי"ד יחייבו אותו לשלם לי את השמאות (שזה גרמא) מכיוון שהוצאתי זאת רק בגלל שאמר לי שיש לו ביטוח כך ידעתי שהכסף יוחזר לי (האם בגלל זה זה כבר לא גרמא כמו בערב שאמר הלווהו ואני ערב שעל סמך אמונתו הלווהו)? אני חושש שהוא יכפור הכל בבי"ד, כיוון שאין עדים (העד היחיד היה שכן שלו במכוניתו שכמובן המזיק ישקר גם בנוגע להמצאו במכונית) בי"ד לא יוכל לחייב אותו. האם עקב כך הוא נחשב אדם אלם שאי אפשר להוציא ממנו ממון בבי"ד ועקב כך יותר לי ללכת לתובעו בבית משפט? עובדה שלא ציינתי, כמובן שהוא הודה שעשה את התאונה, אך כשבקשתי ממנו שיכתוב לי זאת סרב. כמו כן, הפגיעה הינה מאחור, בד"כ בית משפט וביטוחים רואים זאת כמעט במאת האחוזים שהאשמה מוטלת על הנהג מאחור, האם גם בי"ד רואים זאת כך. כמו כן, אי אפשר לאמוד הנזק עכשיו, שהוא כבר תוקן, יש רק את השמאות.

אין אדם יכול לתבוע חבירו בבית משפט ללא קבלת רשות מבית דין רבני. רשות זו ניתנת לאחר שהגיש תביעה נגד חבירו בבית דין וסירב הנתבע להיענות להזמנת בית דין ולא בא. ולכן גם במקרה שלך צריך אתה לתובעו קודם בב"ד. (שולחן ערוך חושן משפט סימן כו סעיף ב). לשאלתך בעניין רצון הנתבע לכפות את התובע לבוא לדון בבית דין שבמקומו, אכן להלכה יכול הנתבע לדרוש דבר זה (שם סימן יד סעיף א ברמ"א) מהסברא שהרוצה להוציא התביעה לפועל שזהו התובע צריך לטרוח בדבר ('מאן דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא'. הגר"א שם. ויש אומרים שהיא תקנה ואכמ"ל). אמנם, במידה ובמקום הנתבע ישנה אפשרות ללכת לבית דין רשמי שבאותו מקום, כגון בית דין רבני, יכול לדרוש התובע להתדיין בבית דין זה ולא אצל שלשה בני אדם שרוצה הנתבע שידונו בדבר. זאת כיוון שבית דין רשמי נחשב הממונה מצד הציבור לדון בדינים ולא אחרים, ועוד, שכיוון שבדרך כלל דיינים אלו יותר מומחים בדבר כתוצאה מעצם עיסוקם בדבר זה. ומצינו שיכול תובע לכפות את חבירו ללכת לבית דין של החכמים ומומחים יותר אפי' במקום אחר, ואם כן גם להיפך, הפסק שיכול הנתבע לכפות התובע לבוא לדון במקומו כאמור לעיל, זה רק לבית דין המומחה שבמקומו של הנתבע (עיין רמ"א שם). עוד טעם ניתן לדבר, שכיוון שבבית דין רשמי ניתן לעשות הליך של ערעור בערכאה גבוהה יותר, אם כן דומה הדבר לדין שנפסק שכשדורש אחד הצדדים בדין זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד שלא יגמר הדין בג' דיינים אלא ביותר, הדין עמו (ע"פ הרמ"א סימן יג סעיף א מהרמב"ן. מראש הכולל הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב שליט"א). לשאלתך בעניין תביעת הוצאות השמאי, כיוון שברור שהוצאת הוצאה זו על סמך דיבורו שתוכל לקבל החזר מהביטוח, אם כן נחשב הדבר כדין המוציא הוצאות על פי חבירו וסומך עליו, שכשנמצא נפסד בהוצאה זו חייב חבירו לשלם הפסדו כיוון שהדבר נחשב כגרמי ולא כגרמא (מעין זה ברמ"א סימן יד סעיף ה, ועיין באר אליהו לראי"ה קוק זצ"ל שם נימוק נוסף.סימן ש"ו סעיף ו' וש"ך שם). עוד טעם לחיוב הנתבע בדבר זה, כיוון שאין אפשרות לתקן הנזק ולתבוע תשלום על כך בלא דו"ח שמאי, אם כן יתכן שנחשב הדבר כחלק מהנזק וחייב לשלם. יצויין שבמידה ויתגלגל הדבר להיתבע בבית משפט, רשאי התובע לתבוע ולקבל רק את התשלומים המגיעים על פי ההלכה בלבד (הדבר פשוט שאם לא כך הוא גוזלו), וכאמור לעיל כולל הדבר גם הוצאות השמאי. הרב יהונתן שטרנברג.