אדם שמקפיד במצוות קלה כבחמורה וכו’ לומד תורה ובחור ישיבה וכו’, אך הוא אינו מאמין בקדושתו של ספר הזוהר ובכל ספרי הקבלה. מה דינו - האם יש בעיה לצרפו למניין, האם יש בעיה שהוא יהיה חזן, האם יש בעיה ביין שלו? האם יש קולא בזה שכך הוא חונך בביתו ומשפחתו? כמו כן, מה הדין באדם שכן מאמין בקדושתו של הזוהר, אך סובר שלא רשב"י חיבר אותו אלא התחבר מאוחר יותר ע"י הרב די ליאון?

יש בזה בעיה כיון שאצלינו החוכמה היא חלק מאמונתינו, הב"ח כותב שזה עיקר פנימיות התורה, בזמנו לפני 80-90 שנה הרב קוק ועוד חכמי ירושלים כתבו למדינה בדרומה של ארצינו, שהיו שם אנשים שלא האמינו בזה שיחדלו מכך ושזו לא דרכה של תורה, והרמב"ם כותב שמי שלא מאמין בפירושה של התורה זה נחשב ככופר בתורה. אדם שמאמין בקדושתו אך לא שרשב"י כתב את זה, זה לא משנה כל כך.