מדוע יוסף לא אמר לאביו שהוא עדין בחיים ושמלך (זה נוגד את מצוות כיבוד אב ואם)?

השאלה היא שאלה עתיקה. הרמב"ן באר שהשיקולים של יוסף נבעו מהכרה פנימית שהחיים שלו לא היו חיים שצריכים להתנהל לפי השיקולים הרגילים של בני אדם. יש לו שליחות מיוחדת בעולם שכוללת את עליתו כמלך על מצרים וצפייה למימוש החלומות שחלם. הדרך למימוש החלומות חייבו התאפקות והעלמת העובדה שהוא מלך במצרים. בכל אופן העולה מדברי הרמב"ן שאין ללמוד מהתנהגות יוסף הוראה לאנשים רגילים שאינם מתנהלים על פי הכרות פנמיות ועמוקות. יש שקישרו את התנהגותו של יוסף בתכונה המופלאה שהצטיין בה והיא תכונת הצניעות והשתיקה. ללא הצנעת ענינו לא היה יכול לפעול בעולם. יש אנשים צדיקים שהם יכולים לפעול בעולם כל עוד שהם נסתרים. הם הצדיקים הנסתרים. ההתגלות שלהם בטרם עת יכולה לפגוע ביכולתם להשפיע. יוסף הוא הצדיק הנסתר הראשון. יש חוקרים חדשים שבארו שיוסף לא רצה לעורר שוב את המחלוקת עם אחיו והעדיף לתת לשכינה לגלגל את הדברים עד שיזכה שוב להתחבר עם אביו ואחיו. ויש חוקרים שאמרו דבר שעל פני הדברים נראה לא הגיוני והוא שיוסף חשב שגם יעקב הסכים לאחים להוציא אותו ממשפחת בית ישראל. [זהו דבר שקשה להעלות על הדעת]