לאחרונה פנה אלי תושב בשכונתי וביקש לברר עימי האם ידוע לי על דירה אטרקטיבית למכירה. בידי היה באותה עת מידע רב על דירות פוטנציאליות למכירה, ואכן היה בידי להפנותו למוכר דירה מתאימה. בזכות קשרי, איתרתי עבורו את מס’ הטלפון של המוכר השוהה בחו"ל מזה תקופה ארוכה. כעבור ימים קצרים גובשה העיסקה ונחתמה. הקונה מודע לחובתו בתשלום עבור המאמץ, אך המוכר מתנער מחיובו. הוא טוען כי לא ביקש את עזרתי, ולכן אינו חב לי דבר. זה המקום לציין כי, המוכר התקשר עם מתווכת אשר פרסמה את דירת המוכר, אולם כאמור העיסקה לא התבצעה דרכה. 1. אבקש לדעת מה קובעת ההלכה במקרה כזה? 2. האן אני רשאי לעכב כספי המוכר הנמצאים בידי (כספים שמקורם בעיסקה אחרת)?

כדי לקבל הכרעה בדיני ממונות יש לשמוע את כל הטענות של התובע והנתבע שהרבה פעמים יכולות לשנות את הדין לכן התשובה היא עקרונית בלבד. עיקר שאלתך האם צריך לשלם למתווך שתיווך בעצמו ללא שנתבקש? ופוסקי זמננו כתבו שהמתווך זכאי לדמי תיווך כמקובל גם אם תיווך מעצמו. (ספר הלכות מתווכים. ספר שפת החושן.ועיין שו"ת יביע אומר ח"ח חו"מ ס' ג .שו"ת ציץ אליעזר ח"טו ס' סז). ויש לזה כמה מקורות בפוסקים ומקור מרכזי הוא ביאור הגר"א (חו"מ ס' קפ"ה ס"ק יג') שלמד חיוב דמי תיווך גם ללא שנתבקש מהסוגיה (ב"מ קא.) היורד לשדה חברו ונטעה שלא ברשות שאם השדה עשויה ליטע ידו על העליונה והואיל והמוכר רצה למכור נחשב שהדירה עשויה לתיווך. ונראה שגם אם המוכר לא היה פונה לתיווך אחר היה חייב לשלם ואינו יכול לטעון שלא נהנה כלל שבד"כ אינו כ"כ קל למכור דירה אלא שאז ביה"ד היה מחשב דמי תיווך בזול שהואיל והמוכר לא פנה לתיווך יכול לטעון שלא רצה לשלם תיווך ומ"מ היה מקום להעריך כמה היה שווה לו (ע' ב"ב ד: תוד"ה דמי קנים בזול). אך הואיל ופנה בעצמו לתיווך גילה דעתו שהתיווך שווה לו (ע' בסוגיה ב"מ קא. "גילית דעתך וכו' ") וצריך לשלם כמקובל לתיווך שאינו מקצועי שקיבל. וכל זה בתנאי שהמתווך מלכתחילה התכוון לבקש תשלום שאם בתחילה לא התכוון לבקש תשלום נחשב שמחל ואינו יכול לחזור ולתבוע ובסתמא אנו אומרים שלא מחל (שו"ת יביע אומר שם). ואם התובע אינו מוכן לשלם "עביד איניש דינא לנפשיה" (ב"ק כז:) הינך יכול לעכב כסף שנמצא אצלך אך נכון לברר בבי"ד שהנך מחזיק בממון כדין. הרב משה לין